אנדוסקופיה עליונה

דקסמתזון במנה יחידה לפני ניתוח להורדת בחילות והקאות לאחר הניתוח

במחקר מבוקר אקראי, חוקרים הגיעו למסקנה כי מנה יחידה של דקסמתזון ורידי לפני הניתוח מוריד בחילות והקאות לאחר ניתוח (PONV) בילדים אשר עוברים UGIE אלקטיבי עם טשטוש עמוק

11.11.2019, 17:31
התאוששות לאחר ניתוח (צילום: אילוסטרציה)

חוקרים כיוונו להעריך את ההשפעה של מנה יחידה של דקסמתזון לפני ניתוח על PONV, סיבוך נפוץ וגורם מרכזי לעיכוב בהתאוששות בילדים אחרי אנדוסקופיה עליונה (UGIE) תחת טשטוש.

במחקר מבוקר אקראי בסמיות כפולה, נכללו 98 ילדים בגילאים 2-14 עם ציון ASA 1 או 2 אשר עברו UGIE באופן אלקטיבי עם טשטוש עמוק. הילדים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. לפני הניתוח, בו עברו אינדוקציה עם סודיום תיופנטל ותחזוקה עם סבופלוראן, קבוצת ההתערבות (n= 49) קיבלה 0.1 מיליגרם לקילו דקסמתזון ורידי וקבוצת הבקרה קיבלה 2 מיליליטר תמיסת מלח 0.9%. לאחר הניתוח, שכיחות ה-PONV נמדדה כתוצא העיקרי.

שכיחות PONV הייתה פחותה משמעותית בקבוצת הדקסמתזון (8.2%) לעומת קבוצת הבקרה (26.5%) (הבדל = 18.3%, רווח בר סמך 95%: 3.4%-33%, ערך P = 0.016). לתוצאים משניים, בין הקבוצות לא נמדד הבדל משמעותי סטטיסטי: שכיחות עויתות בסימפונות או בגרון (larynx) (שתיהן 4.1%, ערך P = 1); תזזיות הופעתית (Emergence delirium,יED) אשר הוערכה בעזרת סולם דליריום של הרדמת ילדים (5.9 +/- 3.4 לעומת 5.7 +/- 3.2, ערך P = 0.751); ציון אלדרייט  (Alderate) מותאם ב-0 דקות (9.4 +/- 0.8 לעומת 9.3 +/- 0.9, ערך P = 0.909) וב-5 דקות (9.5 +/- 0.7 לעומת 9.4 +/- 0.9, ערך P = 0.527); וזמן התאוששות (21.2 +/- 6.6 לעומת 23.4 +/- 8.6 דקות, ערך P = 0.130).

החוקרים הגיעו למסקנה כי מנה יחידה של דקסמתזון ורידי לפני הניתוח מוריד PONV בילדים אשר עוברים UGIE אלקטיבי עם טשטוש עמוק. עם זאת, לדקסמתזון אין השפעה על זמן התאוששות המטופל ושכיחות עויתות הסימפונות והגרון לאחר הניתוח ו-ED.

מקור: 

Moheimani H. et al. (2019) JPGN doi: 10.1097/MPG.0000000000002398

נושאים קשורים:  אנדוסקופיה עליונה,  בחילות והקאות לאחר ניתוח,  דקסמתזון,  מחקרים
תגובות