טרשת נפוצה הינה מחלה דלקתית ודמיאלינטיבית של מערכת העצבים המרכזית, בה תהליכים דלקתיים המתווכים ע"י מערכת החיסון, יוצאים לפועל כתוצאה מהפרשת ציטוקינים מתאי T מסייעים מסוג Th1 ו-Th17. חוקרים כבר ביססו בעבר את המעורבות של גנים המקודדים לחלבון מסוים שבא לידי ביטוי בסוגים שונים של תאי T, בהתקדמות של טרשת נפוצה. עם זאת, עד כה חסרה ההבנה לגבי תפקידם של מקטעי רנ"א ארוך ולא מקודד במחלה. מקטעי רנ"א אלו, שהינם באורך של יותר מ-200 בסיסים, קרוב לוודאי שולטים על ביטוי גנים ותפקוד של תאי Th1, והם בעלי הפוטנציאל לשמש כביו-מרקרים וכמטרה לטיפול בטרשת נפוצה.
עוד בעניין דומה
החוקרים זיהו מקטעי רנ"א ארוך לא מקודד בתאי Th1, שקשורים לטרשת נפוצה. הם העריכו את רמות הביטוי של מקטעי רנ"א וגנים חשודים ואת הקורלציות שלהם, ב-50 חולי טרשת נפוצה ו-25 נבדקי בקרה בריאים. ההערכה נעשתה באמצעות תגובת שרשרת של פולימראז בזמן אמת.
החוקרים מצאו כי רנ"א ארוך לא מקודד הנוצר על בסיס הגנים AC007278.2 ו-IFNG‐AS1‐001, היה בעל ביטוי גבוה באופן משמעותי בפאזה ההתקפית בחולי טרשת נפוצה. מנגד, רמות הביטוי של הגןIFNG‐AS1‐003 היו מוגברות דווקא במטופלים בפאזה ההפוגתית, בהשוואה לנבדקים בפאזה ההתקפית.
החוקרים הגיעו למסקנה כי מקטעי רנ"א שאינם מווסתים כראוי, עלולים להוות כלי בעל ערך בהבנה של מערכת היחסים בין מקטעי רנ"א ארוך לא מקודד לטרשת נפוצה. זאת ועוד, ייתכן כי הם בעלי משמעות גם במחלות דומות נוספות.
מקור:
Hosseini, A. et al. (2019). Journal of Cellular Physiology. https://doi.org/10.1002/jcp.28779