חדשות

מחקר ראשוני הראה שינויים מבניים ופגיעה במוח אצל שורדי שואה

המחקר, שהוצג בשבוע שעבר בכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה באוסלו, הראה כי אירועי השואה הותירו חותמם על אזורי מוח האחראים על תגובה למצבי דחק - מצב שעלול לעבור בתורשה לצאצאים

נשים וילדים יהודים מברגסס ובילקה שבהונגריה ברציף הרכבת באושוויץ, מאי 1944. צילום: ויקיפדיה

מחקר ראשוני ומצומם בהיקפו, שהוצג בשבוע שעבר בכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה באוסלו, השווה תפקודי מוח בין 28 אנשים ששרדו את השואה מול אחרים שלא עברו את אימי מחנות הריכוז, ההשמדה והגטאות במלחמת העולם השנייה.

פרופ' איוון רקטור (Ivan Rektor), נוירולוג מברנו, צ'כיה, שהיה בצוות המחקר מסר בהודעה לתקשורת מטעם דוברות הכנס: "אירועי השואה האיומים הותירו חותמם על אזורי מוח שונים אצל השורדים, במיוחד בחומר האפור שנפחו ירד והדבר משפיע על אזורי מוח שאחראים על תגובה למצבי דחק, זיכרון, מוטיבציה, תגובות רגשיות, קוגניציה חברתית, למידה והתנהגות".

המחקר, בשם "השלכות לאורך החיים של סטרס קיצון על מבני מוח של שורדי השואה", נעשה באמצעות סריקות MRI בתלת מימד. נעשתה השוואה כאמור בין 28 שורדי שואה לבין 28 אנשים שלא עברו אותה, כולם באותה קבוצת גיל. כל השורדים עברו את אימי השואה בילדותם – בגיל 12 ומטה. ההסבר לתופעה: מוחם של ילדים פגיע מאוד לסביבת דחק ולכך השפעה על המשך התפתחותו.

כמו כן נעשתה השוואה במחקר לגבי הפחתה בחומר האפור במוח עם אנשים שיש להם הפרעה פוסט טראומטית PTSD – רובם לוחמים ותיקים. שורדי השואה, שגם הם עברו רמות גבוהות של עקת דחק (סטרס) וגם PTSD דווקא ציינו שהם מרוצים מחייהם שלאחר השואה.

"לאחר יותר מ-70 שנה מאז סיום מלחמת העולם השנייה, השינויים בתפקודי המוח אצל שורדי השואה משמעותיים ומובהקים", ציין פרופ' רקטור. "ממצאים ראשונים של מחקר המשך", הוסיף, "הראו כי שינויים דומים נראים גם אצל ילדי השורדים".

יש לציין שאין זה המחקר הראשון שזיהה שינויים אפיגנטיים אצל ילדים שהורים חוו טראומה קיצונית וחמורה. באוקטובר 2018 פורסם ב-PNAS - Proceeding of the National Academy of Sciences האמריקאי רב המוניטין מחקר על "העברה בין-דורית של טראומה הורית בקרב משתתפי מלחמת האזרחים בארה"ב (1865-1861) שהיו שבויי מלחמה". השפעות הטראומה שעבר הדור הראשון במשפחות של אלה ניכרו גם אצל נכדיהם.

מחקר מ-2015 על שורדי השואה שנעשה בבית החולים האוניברסיטאי מאונט-סיני בניו יורק שפך אור על פוטנציאל האפקטים הבין-דוריים של טראומות והנטייה להפרעות דחק (סטרס) בקרב ילדיהם של שורדי השואה.

עוד נמסר בכנס באוסלו כי עורכי המחקר ינסו לזהות בהמשך עבודתם המחקרית ביומרקרים ליכולת התאוששות מסטרס ועלייה בפוסט טראומה כדי להגדיר האם העברה לצאצאים מבוססת על גורמים התנהגותיים ופסיכולוגיים או שמדובר בגורמים גנטיים.

"התקווה היא", ציין פרופ' רקטור, "שממצאי מחקרים אלה ומחקרים מתמשכים נוספים יאפשרו לרופאים ומטפלים להבין יותר את האפקטים של חוויות אלו על אנשים כדי למקד טוב יותר את הטיפול התומך בשורדי השואה ובצאצאיהם. כן ינסו המחקרים להבהיר באילו אסטרטגיות השתמשו שורדי השואה כדי להתמודד עם טראומה בהמשך החיים שלהם וכיצד עניין זה מועבר באותן משפחות לדורות הבאים".

נושאים קשורים:  שורדי שואה,  תפקודי מוח,  דחק,  סטרס,  קוגניציה חברתית,  חדשות,  מחנות ריכוז,  פרופ' איוון רקטור
תגובות