בשנים האחרונות, הקריטריונים האבחנתיים החדשים העלו בצורה דרמטית את המהירות והדיוק של אבחנת טרשת נפוצה. ואכן, אבחנה ותחילת טיפול בשלב מוקדם עוזרים להשיג תוצאים קליניים טובים יותר בחולים. כתוצאה מכך, נראה כי מחקרים מהזמן האחרון נוטים לכלול מטופלים עם טרשת נפוצה בדרגת חומרה נמוכה יותר, בהשוואה למחקרים בעבר. אצל מטופלים מאוכלוסייה זו המחלה לרוב לא מתקדמת במשך שנתיים.
עוד בעניין דומה
אינטרפרון beta-1a שימש כטיפול בטרשת נפוצה התקפית במשך יותר מ-20 שנה, ונבחן במחקרים קליניים רבים בעלי אורכים שונים. מחקרים קליניים העוסקים באינטרפרון beta-1a במתן תת-עורי מראים יעילות בהקשר של שיעור חזרת מחלה, תוצאי הדמיית תהודה מגנטית ומדדי נכות ארוכי טווח, בחולי טרשת נפוצה התקפית עם דרגות חומרה שונות.
במאמר זה דנים החוקרים בדעות מומחים לטרשת נפוצה בנוגע לדרגת פעילות המחלה באוכלוסיית הנבדקים שלקחו חלק במחקרים הקליניים העוסקים באינטרפרון beta-1a. בייחוד חשוב היה למחברי המאמר לבחון את שאלת היעילות של טיפול זה, באוכלוסיות המטופלים הרלוונטיות.
לדעת המחברים, ניתן להגיע למסקנה כי חולים עם רמת פעילות מחלה בינונית עד נמוכה הם בעלי פוטנציאל אדיר להפיק תועלת מטיפול תת-עורי עם מינון גבוה של אינטרפרון beta-1a.
מקור:
Bohlega, S. et al. (2019). Neurology and Clinical Neuroscience. https://doi.org/10.1111/ncn3.12305