פרכוסי חום (febrile seizure, FS) הם מצב שכיח ברפואת ילדים, נגרמים על ידי עלייה פתאומית בחום הגוף ומשפיעים על 3%-5% מילדים עד גיל שש. למרות שחיסונים יכולים לגרום ל-FS, ידוע מעט לגבי האם FS אשר התרחשו סמול לקבלת חיסון שונים מבחינה קלינית מ-FS אשר לא התרחשו בסמוך לקבלת חיסון.
עוד בעניין דומה
במחקר חדש שנערך ב- Children’s Hospital at Westmeadבסידני, אוסטרליה והתפרסם בכתב העת Pediatrics, ביקשו החוקרים להשוות את הפרופיל הקליני והתוצאות של שני קבוצות פרכוסי חום אלו.
החוקרים ביצעו מחקר קוהורט פרוספקטיבי בקרב ילדים מתחת לגיל שש שנים אשר הגיעו לאחד מחמישה בתי חולים לילדים באוסטרליה עם פרכוס חום ראשון בין מאי 2013 לבין יוני 2014. מאפיינים קליניים, ניהול ותוצאות הושוו בין שתי הקבוצות של פרכוסי חום (סמוך לחיסון או לא סמוך לחיסון).
מתוך 1,022 מקרים של פרכוס חום ראשון (גיל חציוני 19.8 חודשים, טווח בין-רבעוני 13.6-27.6), 67 (6%) התרחשו בסמוך לקבלת חיסון. לאחר השוואה של פרכוסי חום שהתרחשו סמוך לקבלת חיסון לאלה שלא היו סמוכים לקבלת חיסון, לא נמצא סיכון מוגבר לאשפוז ממושך (מעל יום אחד) (יחס צולב 1.61, רווח סמך 95% של 0.84-3.10), אשפוז בטיפול נמרץ (יחס צולב 0.72, רווח סמך 95% של 0.10-5.48), משך פרכוס מעל 15 דקות (יחס צולב 1.47, רווח סמך 95% של 0.73-2.98), פרכוס חום חוזר תוך 24 שעות (יחס צולב 0.80, רווח סמך 95% של 0.34-1.89), או צורך בטיפול אנטי-פרכוסי בעת השחרור (יחס צולב 1.81, רווח סמך 95% של 0.41-8.02).
מטופלים עם פרכוס חום בסמוך לקבלת חיסון עם זיהום שאומת מעבדתית (12%) נמצאו עם סיכוי גבוה יותר להתאשפז לתקופה ממושכת מאשר מטופלים ללא זיהום כזה.
החוקרים מסכמים שפרכוסי חום בסמוך לקבלת חיסון מהווים אחוז קטן מהפניות לבתי החולים עם פרכוסי חום. לא נמצא הבדל בין התוצאות של פרכוס חום בסמוך לקבלת חיסון לבין פרכוס חום שלא התרחש סמוך לקבלת חיסון. ממצאים אלו צריכים לעודד קלינאים והורים של ילדים אשר חווים פרכוסי חום לאחר קבלת חיסון ויכולים לסייע במתן הנחיות לגבי מתן חיסונים נוספים בעתיד.
מקור:
Postvaccination Febrile Seizure Severity and Outcome. Lucy Deng, Heather Gidding, Kristine Macartney, Nigel Crawford, Jim Buttery, Michael Gold, Peter Richmond, Nicholas Wood. Pediatrics May 2019, 143 (5) e20182120; DOI: 10.1542/peds.2018-2120
https://pediatrics.aappublications.org/content/143/5/e20182120