מטופלים רבים עם שחמת משתמשים במעכבי משאבות פרוטונים (PPI). במחקר חדש שנערך ב-Aarhus University Hospital בדנמרק והתפרסם בכתב העת Liver International, ביקשו החוקרים לקבוע את ההשפעות של תרופות אלו על הסיכון ועל הפרוגנוזה של זיהומים בקרב מטופלים עם שחמת ומיימת.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו בנתונים משלושה ניסויים, שנמשכו שנה אחת, של טיפול במיימת עם satavaptanי(n=1198) על מנת להשוות את היארעות התמותה לאחר 90 ימים עקב זיהומים בין מטופלים שמשתמשים ושאינם משתמשים ב-PPI. תוך שימוש במודלים של קוקס סטנדרטיים ו-marginal structural, ביצעו החוקרים התאמה להבדלים במין, גיל, אטיולוגית השחמת, ציון ב-Model for End-stage Liver Disease, אלבומין בסרום, שימוש בלקטולוז, חומרת המיימת, והיסטוריה של זיהום צפקי חיידקי ספונטני או דימום מדליות.
במהלך תקופת המעקב, 446 מטופלים התמודדו עם זיהום. בעת ההכללה, 524 מטופלים (44%) השתמשו ב-PPI, ו-645 (54%) השתמשו בהם בנקודה כלשהי במהלך תקופת המעקב. שימוש ב-PPI הגביר את שיעור הזיהומים הכולל (יחס צולב מתוקן של 1.43, רווח סמך 95% של 1.18-1.74), וגם כן הגביר את השיעור של כל הסוגי הזיהום הספציפיים למעט זיהומים של דרכי האוויר העליונות ככל הנראה ממקור נגיפי. הסיכון המצטבר המשוער של זיהומים היה 36.4% בקרב משתמשים ב-PPI בהשוואה ל-25.1% בקרב אלו שלא השתמשו ב-PPI לאחר שישה חודשים (סיכון יחסי 1.45, רווח סמך 95% של 1.22-1.73), ו-45.2% בהשוואה ל-37.7% לאחר שנה (סיכון יחסי 1.20, רווח סמך 95% של 0.97-1.40). שימוש ב-PPI לא השפיע על תמותה במהלך 90 הימים שלאחר הזיהום (יחס צולב מתוקן 0.83, רווח סמך 95% של 0.53-1.31).
החוקרים מסכמים שקרוב לחצי מהמטופלים עם שחמת ומיימת משתמשים ב-PPI. שימוש זה מגביר את הסיכון לזיהומים חיידקיים, אך אינו משפיע על הפרוגנוזה לאחר הזיהום.
מקור: