מחלת גבהים אקוטית

יעילות דקסמתזון במניעת מחלת גבהים במטופלים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית

השוואת היעילות של דקסמתזון במניעת מחלת גבהים במטופלים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית בהשוואה לאינבו

16.04.2019, 18:12

מטופלים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (chronic obstructive pulmonary disease, COPD) עשויים לחוות מחלת גבהים אקוטית ותופעות לוואי נוספות הקשורות לגובה (altitude-related adverse health effects, ARAHE) כאשר מטיילים במקומות גבוהים. מחקר זה נועד בכדי להעריך האם דקסמתזון, תרופה שנועדה למניעת מחלת גבהים אקוטית באנשים בריאים, תמנע אותה או ARAHE במטופלים עם COPD.

ניסוי כפול-סמיות זה כלל מטופלים עם COPD ו-Global Initiative for Obstructive Lung Disease grade 1 to 2 שחיו מתחת ל-800 מטר. המטופלים חולקו באופן רנדומלי לקבלת דקסמתזון (8 מ"ג ליום) או אינבו החל מהיום לפני העליה ובזמן השהות בקליניקה במקום בגובה 3,100 מטר למשך יומיים. התוצא העיקרי הוערך במהלך השהייה הזמנית בגובה היה ההיארעות המשולבת של מחלת גבהים אקוטית או ARAHE שהוגדרו כ- nvironmental Symptoms Questionnaire cerebral score evaluating AMS 0.7 ומעלה או ARAHE הדורש ירידה או התערבות.

ב-60 מטופלים שחולקו לקבלת דקסמתזון (גיל חציוני: 57 שנים [50;60], FEV1 86% צפוי [70;104] PaO2 ב-760 מ': 9.6 kPaי[9.2; 10.0]), ההיארעות של מחלת גבהים אקוטית/ARAHE הייתה 22% (13 מתוך 60). ב-58 מטופלים שחולקו באופן רנדומלי לקבלת אינבו (גיל: 60 שנים [53;64]; FEV1 94% צפוי [76;103]; PaO2: 10.0 kPaי[9.1; 10.5]), ההיארעות של מחלת גבהים אקוטית/ARAHE הייתה 24% (14 מתוך 58) (χ2 statistic לעומת דקסמתזון, p=0.749). דקסמתזון הקל את ההשפעה הקשורה לגובה של ההפחתה בלחץ החמצן בהשוואה לאינבו (הבדל ממוצע בין הקבוצות [רווח בר-סמך 95%], 0.4 kPaי[0.0-0.8]; p=0.28).

לסיכום, במטופלים עם COPD מתונה-חמורה המתגוררים במקומות נמוכים, ההיארעות של מחלת גבהים אקוטית/ARAHE בגובה 3,100 מטר הייתה מתונה ולא הופחתה על ידי טיפול עם דקסמתזון. על בסיס ממצאים אלו, דקסמתזון לא מומלץ למניעת מחלת גבהים אקוטית/ARAHE במטופלים עם COPD בטיול למקום גבוה, למרות שהתרופה הפחיתה את ההיפוקסמיה כתוצאה מעליה לגובה.

מקור: 

Furian, M. et al. (2018) Chest Journal .154(4)

נושאים קשורים:  מחלת גבהים אקוטית,  COPD,  דקסמתזון,  מחקרים
תגובות