בחירות 2019

יו"ר איגוד הפסיכיאטריה: "לסגור פערים, להפסיק האפליה ולנפץ את הסטיגמה"

ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, עם מצע הבריאות שלו. פרויקט מיוחד עם ראשי האיגודים המדעיים בהר"י לקראת בחירות 2019. כתבה רביעית בסדרה

07.04.2019, 07:34

מערכת הבריאות בישראל זוכה שוב ושוב לשבחים, הן בסקרים ארציים והן בסקרים בינלאומיים. יש לנו סל תרופות מהמתקדמים בעולם, הרופאים שלנו מצוינים וישראל ניצבת בחזית הפיתוח והמחקר בתחום הרפואה, אך לחולה הממתין שעות ארוכות במחלקה לרפואה דחופה, שוהה במסדרון במחלקה הפנימית, פונה לרפואה הפרטית כדי לקדם תור לרופא יועץ מומחה או לניתוח, כל זה לא מועיל.

לאורך השנים נעשו לא מעט נסיונות לשפר את מערכת הבריאות, נקבעו מדדי איכות, קודמו רפורמות בתחומים שונים, הוקמו ועדות ושדולות בכנסת במטרה לתת פתרונות למצוקת החולים, אולם נראה שכל אלה לא מצליחים להדביק את קצב גידול האוכלוסיה וההזדקנות שלה והפערים הולכים וגדלים.

אם נדמה את מערכת הבריאות לעץ, נראה שרוב נסיונות העבר לשיפור נעשה בענפים, כלומר בקצוות, בשוליים. אך מה שדרוש הוא שינוי מן השורש – כזה שיבטיח צדק חלוקתי וחלוקת העוגה התקציבית כך שתיהנה ממנה גם הקבוצה החלשה ביותר – החולים הפסיכיאטרים.

על מנת להבריא את מערכת הבריאות בישראל בכלל ואת הפסיכיאטריה בפרט, ראשית יש להכין תכנית חירום לסגירת הפערים שנוצרו עם השנים ובמקביל להכין תכנית לעשורים הבאים, כזו שתביא בחשבון מצד אחד את הגידול הדמוגרפי הטבעי לצד העלייה בתוחלת החיים, שמלווה גם ביותר מחלות כרוניות או מחלות "זיקנה" כמו דמנציה ואלצהיימר.

בנייה ושיפוץ של מבנים – התשתיות הרעועות במוסדות האשפוז הפסיכיאטריים הן תוצאה של הזנחה רבת שנים המתבטאת, בין השאר, בחדרים קטנים, מיקום מקלחות ושירותים בקצה המסדרון, צפיפות הפוגעת בפרטיות המטופלים והמהווה קרקע לצמיחת אקלים של אלימות.

תמריץ והכשרת רופאים פסיכיאטרים – רוב הרופאים הפסיכיאטרים במערכת נמצאים בסוף שנות ה-50 לחייהם ורבים אחרים מתקרבים לגיל פרישה. במקביל, אנו עדים היום לחוסר אקוטי בתקנים ומשרות רבות אינן מאוישות. יש להכיר במקצוע הפסיכיאטריה כמקצוע במצוקה ולהפנות תקציבים לטובת תמרוץ מתמחים לעסוק בתחום ולהכשיר את הדור הבא של הרופאים הפסיכיאטרים.

זאת ועוד, בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש שבה עברה האחריות הביטוחית על בריאות הנפש לקופות החולים, לא מעט רופאים עברו מבתי החולים לקהילה, כאשר אחת הסיבות העיקריות לכך היא שיבוץ בתפקידים ניהוליים. המצב הזה הביא להעמקת המחסור בכוח אדם הן במחלקות בבתי החולים והן בקהילה, כשבנוסף מבנה השכר של הפסיכיאטרים בקהילה הוא בעייתי וזקוק לתיקון.

סינוף המחלקות הפסיכיאטריות לבתי החולים – בדומה לשינוי שנעשה לפני מספר עשורים כשכל בתי היולדות הפכו לחלק אינטגרלי מבתי החולים, כך יש לצרף גם את המחלקות הפסיכיאטריות. איגום המשאבים, ניצול של מתקנים קיימים והגברת הנגישות של החולים הפסיכיאטרים למתקנים נוספים, יהוו מנוף לחיזוק הפסיכיאטריה ולטיוב הטיפול והמקצועיות של הצוותים הרפואיים.

חיזוק המערכת הציבורית – לא מן הנמנע הוא שללא נקיטת צעדים משמעותיים לשיפור הפסיכיאטריה בישראל, צפויות לצמוח בישראל חלופות לחולים פסיכיאטרים שהפרוטה נמצאת בכיסם. מצב זה עלול להיות כר פורה להפרטה או לחלופין לצמיחה של שוק פרוץ, שהנפגעים העיקריים שלו הם המטופלים.

ניפוץ הסטיגמה – החולים במחלות נפש מתמודדים מלבד עם מחלתם גם עם תיוגים חברתיים איומים. עובדה זו מהווה חלק נכבד מהתופעה של תת-פנייה לטיפול פסיכיאטרי אך גם להזנחה של החולים ותת תקצוב שלהם - מצב המוביל לאפליה בין החולים במחלות גוף לחולים במחלות נפש. תכנית לאומית לניפוץ הסטיגמות תהווה פריצת דרך של ממש בכל הנוגע לקבוצת חולים זו, אשר תעזור להעלות את המודעות מחד, ותעזור לשלבם בקהילה מאידך.

לסיכום, בעבר "הסתירו" את בתי החולים הפסיכיאטריים בפאתי הערים או במקומות מרוחקים מיישובים. בשנת 2019 חולי הנפש לא מוסתרים מהעין, אך עדיין אין מתייחסים אליהם כפי שנוהגים במי שחולה במחלה גופנית. הגיעה העת לשנות זאת ולהכריז על תכנית חירום. אם לא ישתנה סדר העדיפויות של ממשלות ישראל (היום ובעתיד), נמשיך לחזות בנתונים של השקעה נמוכה מאוד בבריאות הנפש בהשוואה למדינות ה-OECD, אך יתרה מכך לא נוכל לעמוד מול המטופלים ובני משפחותיהם ולהסביר מדוע הם "שווים פחות".

נושאים קשורים:  ד"ר צבי פישל,  בריאות הנפש,  בתי חולים פסיכאטריים,  איגוד הפסיכיאטריה בישראל,  חדשות,  דעות,  בחירות 2019
תגובות