החוקרים רצו לאפיין את תדירות מתן מרשמים לאופיואידים הניתנים לילדים עם כאבי ראש, גם במסגרת הרפואה האמבולטורית וגם במסגרת חדר המיון. בנוסף, החוקרים רצו לתאר את שיעורי מתן המרשמים לפי מי שסיפק את המרשמים.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל מבוטחים של ה-Washington State Medicaid בגילאי 7-17 שנים אשר פנו לקבלת שירות אמבולטורי או בחדר המיון בעקבות כאבי ראש בתקופה שבין ה-1 בינואר 2012 עד ה-20 בספטמבר 2015. התוצא הראשי שנבדק היה מתן מרשם לאופיואיד לאחר יום הביקור הראשון.
באנליזה נכללו 51,720 ביקורים, מתוכם 83% היו במרפאות חוץ ו-17% בחדר המיון. מרבית הפונים היו נשים (63.2%) ובגיל ההתבגרות (59.4%) ו-30.5% מהפגישות עירבו רופא ילדים. החוקרים מצאו כי רופאים נתנו מרשם לאופיואיד ב-3.9% מהפניות לחדר המיון וב-1.0% מהפניות האמבולטוריות ( P< 0.001).
החוקרים מצאו שרופאי ילדים פחות נטו לרשום אופיואידים גם במסגרת של חדר המיון (נקודת אחוז -2.70 ; רווח בר סמך 95%: -3.53 – -1.88) וגם במסגרת אמבולטורית (נקודת אחוז -0.31 ; רווח בר סמך 95%: -0.54 - -0.08 ; P< 0.001).
המחקר חשף כי שיעורי מתן מרשמים לאופיואידים עבור כאבי ראש אצל ילדים הם נמוכים, אך נצפה הבדל משמעותי כתלות במסגרת הרפואית ובהתמחות של הרופא. החוקרים זיהו שנושא של רישום אופיואידים ע"י רופאים שאינם בעלי התמחות ברפואת ילדים יכול להוות מטרה פוטנציאלית להתערבות לצורך שיפור.
מקור: