מאמרים

זיהוי גורמים המנבאים היענות להמלצות תרופתיות בקרב נשים הסובלות מבחילות והקאות בהריון

במחקר שבוצע במרכז הרפואי ע"ש שמיר (אסף הרופא) נמצא כי היענות לטיפול התרופתי ב-NVP מושפעת מחומרת התסמינים ויעילותם של טיפולים קודמים

תרופות בהריון. אילוסטרציה

מאת פרופ' גידי קורן, פרופ' מתי ברקוביץ', רנה כהן, ד"ר אינה רובינוביץ', המרכז הרפואי ע"ש שמיר (אסף הרופא)

סינדרום בחילות והקאות במהלך ההריון (Nausea and Vomiting in Pregnancy - NVP) הינו המצב הבריאותי הנפוץ ביותר במהלך ההריון ובין 50%-90% מהנשים סובלות ממנו. נשים הסובלות מ-NVP בשלבים מוקדמים של ההריון (פחות מ-20 שבועות) הן בשיעור נמוך יותר של הפלות ספונטניות ביחס לנשים בהריון ללא התסמינים. אף על פי כן, כ-0.5%-2% מהנשים סובלות מדרגה חמורה של הסינדרום, המתאפיין בהקאות יתר המכונה Hyperemesis Gravidarum ומהווה את האינדיקציה הנפוצה ביותר לאשפוז בביה"ח בתחילת ההריון. ללא טיפול מיידי עלול סינדרום זה להיות מסכן חיים. בנוסף, יכול להעלות את הסיכון למשקל נמוך של העובר וקיצור משך ההריון. בעוד ב-NVP קל ניתן לטיפול על ידי שינוי באורח חיים בכלל ובתזונה בפרט, במצבים חמורים יותר ובמקרים של HG לרוב נדרשת התערבות פרמקולוגית. טיפול מוקדם יכול למנוע סיבוכים והחמרה של התסמינים. בנוסף, HG עלול להופיע גם כתוצאה מ-NVP שלא טופל כראוי.

כיום, קיימת בישראל רק תרופה אחת שרשומה לטיפול ב-NVP. עקב חוסר בקווים מנחים אחידים לטיפול ב-NVP, רופאים רבים מתקשים לעזור למטופלות שלהם, במיוחד כאשר קיים חשש מצד המטופלות והרופאים משימוש בטיפולים פרמקולוגיים בזמן הריון, דבר המוביל לכך שנשים מטופלות על סמך ניסוי וטעייה, ופעמים רבות נשים אלו אינן מטופלות כלל.

חוסר היענות לטיפול היא בעיה נפוצה בקרב נשים בהריון, ולכך יש פוטנציאל להשלכות שליליות על תוצאות הטיפול. בנוסף, לגורמים הרבים שעשויים להשפיע על ההיענות לטיפול בקרב האוכלוסייה הכללית ואתגרים ייחודים עומדים בפני הנשים בהריון, אשר נדרשת בהם התחשבות בבריאות האם ובטיחות העובר, פעמים רבות פחד וחרדה מצד האם ביחס לאפקטים מזיקים של הטיפול התרופתי על העובר יכולים להתבטא בהיענות נמוכה לטיפול התרופתי. כמו כן, נמצא כי נשים בהריון נוטות להעריך ביתר על המידה את הסיכונים האפשריים בשימוש בתרופות במהלך ההריון.

במרכז הרפואי שלנו התקיים לאחרונה מחקר שמטרתו לזהות את הגורמים להיענות תרופתית בקרב נשים הסובלות מבחילות והקאות במהלך ההריון. הבנה של הגורמים המשפיעים על היענות לטיפול התרופתי בקרב נשים הסובלות מבחילות והקאות בהריון, עשויה לסייע בהגברת ההיענות לטיפול התרופתי ובכך לאפשר לנשים הסובלות מבחילות והקאות במהלך ההריון השגת הקלה בתסמינים. מנתוני המחקר עולה שיעור ההיענות להמלצה כלשהי אשר ניתנה בקו הייעוץ והתמיכה שמפעיל המרכז הרפואי שלנו (Motherisk Israel) בנושאי בחילות והקאות בהריון עומד על 96.8%, ושיעור ההיענות להמלצה כלשהי אשר כללה טיפול תרופתי עומד על 65.1%. זאת ועוד, מעל למחצית מהנשים אשר קיבלו המלצה לתרופות Pramin,יDiclectin או Omeprazole נענו לטיפול (%55.2, 51.9% ו-63.2% בהתאמה).

Diclectin היא התרופה היחידה שרשומה במשרד הבריאות ספציפית לטיפול בבחילות והקאות במהלך ההריון. הדבר מקנה ביטחון הן לצוות הרפואי והן למטופלות לגבי היעילות והבטיחות המוכחת של התכשיר. כמו כן, קיים בשוק תכשיר Doxylamine אשר ניתן לרכישה ללא מרשם, מה שמקל על הנשים ההרות ברכישת התכשיר. ולכן, קבלת המלצה לטיפול ב-Diclectin ו-Doxylamine במהלך הפנייה למרכז מעלה את הסיכוי להיענות לטיפול תרופתי.

טבליות Diclectin הינן בשחרור מושהה, מכילות שילוב של Doxylamine ו-Pyridoxine ומהוות קו טיפולי ראשון בנשים הסובלות מ-NVP. נשים בהריון הנוטלות Diclectin מציגות שיפור רב יותר מבחינת תסמיני הבחילות וההקאות, כמו גם שיפור באיכות החיים בהשוואה לנשים בהריון שקיבלו פלצבו. כמו כן, התכשיר נסבל היטב על ידי הנשים ההרות. מחקר קנדי בדק את ניפוקי התרופות לאחר קבלת מרשם מהרופא בקרב נשים הרות ומצא כי Doxylamine היא אחת התרופות שנרכשו בשכיחות הכי גבוהה במהלך ההריון. בקוהורט זה של נשים, ההפנייה למרכז נעשתה בשבועות השיא מבחינת הבחילות וההקאות, והן ציינו כי סובלות מ-NVP בחומרה קשה. לכן, טיפול שהיה יעיל עם מיעוט תופעות לוואי בשבועות ההריון טרם הפנייה, כעת לא נותן מענה מספק, והן מעוניינות לברר על הטיפול המומלץ בהמשך. האמון של המטופלת בתועלת של הטיפול התרופתי המומלץ קשורה בהיענות התרופתית. כאשר אמון זה  עשוי לנבוע מניסיון קודם מוצלח עם Diclectin או Doxylamine לפני הפנייה לקו ייעוץ ותמיכה בנושאי בחילות והקאות במהלך ההריון.

בנוסף, מאפיינים הפוגעים בתפקוד היום יומי נמצאו כקשורים להיענות גבוהה יותר לטיפול. בכך ניתן להסביר איכות שינה ירודה כפקטור שמנבא היענות לטיפול התרופתי. שיעורי היענות גבוהים נצפו בשכיחות גבוהה יותר בקרב מטופלים הסובלים ממצבים רפואיים אקוטיים וסימפטומטיים. בכך ניתן להסביר את העובדה כי מטופלות אשר קיבלו המלצה לקבלת טיפול בתרופות להקלה על תסמיני הצרבת בעת הפנייה למרכז הציגו היענות להמלצות התרופתיות שניתנו להן.

נשים בהריון עשויות להיות בעלות מוטיבציה ליטול את תרופותיהן לרווחת התינוקות שלהן. במיוחד כאשר קיימת מודעות להשלכות השליליות הפוטנציאליות על העובר בעקבות אי נטילת התרופות החשובות להבטחת המשך הריון תקין. לכן, נטילת טיפול תרופתי בהקשר להריון (תמיכה בהריון, מניעת קרישיות יתר או מניעת סיבוכי הריון) לפני הפנייה למרכז ניבאה היענות לטיפול התרופתי.

לסיכום, הבנה של הגורמים המשפיעים על היענות לטיפול התרופתי בקרב נשים הסובלות מבחילות והקאות בהריון, עשויה לסייע לצוות הרפואי בפרקטיקה הקלינית בזיהוי מטופלות אשר נמצאות בסיכון להיענות נמוכה, וכתוצאה מכך תגובה לטיפול שאינה אופטימלית. במחקר זה נמצא כי היענות לטיפול התרופתי ב-NVP מושפעת מחומרת התסמינים ויעילותם של טיפולים קודמים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לגב' רנה כהן במייל: [email protected]

נושאים קשורים:  מאמרים
תגובות