חדשות

תקווה למדוכאים: זוהו 44 וריאנטים גנטיים המעלים את הסיכון לדיכאון

יותר מ-200 מדענים הצליחו ליצור מפת גנים חדשה להפרעה הנפשית הנפוצה. ממצאי המחקר אמורים להוביל לפיתוח תרופות יעילות יותר לטיפול בדיכאון

ד-נ-א, גנטיקה (איור: אילוסטרציה)
ד-נ-א, גנטיקה (איור: אילוסטרציה)

אחד המחקרים הגדולים ביותר שנעשו בעולם על ההשפעה של ה-DNA על ההפרעה הנפשית הנפוצה ביותר – דיכאון, פורסם בסוף השבוע ב-Nature Genetics.

יותר מ-200 מדענים השתתפו בהכנת העבודה שבה מופו וזוהו 44 וריאנטים גנטיים המעלים את הסיכון להופעת דיכאון מז'ורי. הודות למחקר סבורים עתה רופאים וחוקרים כי יתאפשר בעתיד הלא רחוק להבין טוב יותר מדוע מופיע דיכאון אצל אנשים מסוימים ולא אצל אחרים. בכך תיסלל הדרך לדור חדש של תרופות וטיפולים.

דיכאון הוא מצב נפשי שמשפיע על יותר מ-300 מיליון בני אדם בעולם ועל פי חישוב של ה-WHO, עלותו השנתית לכלכלה העולמית כ-1 טריליון דולר. אין מדינה אחת על פני כל כדור הארץ שאוכלוסייתה חסינה מפני ההפרעה הנפשית.

מתוך 44 הווריאנטים הגנטיים שהוכללו במפה החדשה, 30 לא נקשרו מעולם קודם לכן לדיכאון. החוקרים שילשו בעבודה זאת את מספר אזורי הגנים הנקשרים לדיכאון. כאמור, יש תקווה שבעקבות זאת תושג הבנה טובה ומעמיקה יותר מדוע מן ההפרעה הנפשית הזאת סובלים אנשים מסוימים, בעוד שאחרים לא, על אף התנסויות דומות בחייהם. ממצאי המחקר אמורים להוביל למחקר ופיתוח של תרופות חדישות לטיפול בהפרעה הנפשית עם אפקט מיטבי מזה הקיים כיום.

דיכאון פורץ אצל 25% מבני האדם לאורך שנות החיים, ציינו מחברי דו"ח המחקר. עבודת מחקר קודמת שנעשתה בהשתתפות תאומים העלתה כי גנטיקה מסבירה כ-40% מבעיית הדיכאון. אצל השאר, המצב הזה פורץ מסיבות ביולוגיות ובעקבות חוויות והתנסויות בחיים. אם אנשים "מדורגים" בהתאם למספר הגורמים הגנטיים לדיכאון שהם נושאים, הרי שאצל אלה הנמנים על 10% מ"צמרת המדרג", הנטייה לדיכאון גדולה כדי פי 2.5 לעומת אלה שנמנים על 10% שבתחתית הסולם.

לדברי החוקרים, על אף שהצליחו לזהות ולמפות 44 הווריאנטים בגנים שנקשרים לדיכאון, מדובר עדיין בחלק קטן מסך כל הגנים, מאחר שהאפקט של עוד רבים מאלה על התפרצות הדיכאון הוא יותר קטן ועניין זה יתגלה במחקר המשך. "אנחנו יודעים שאלפי גנים מעורבים בדיכאון כאשר כל אחד מהם בעל השפעה מתונה יחסית על הסיכון להופעת ההפרעה הנפשית", ציינה פרופ' קתרין לואיס, מומחית לסטטיסטיקה גנטית מ"קינגס קולג'" בלונדון, המחברת הבכירה של דו"ח המחקר. "לבטח אין גן יחיד שגורם לדיכאון".

"הטיפולים העכשוויים לדיכאון אינם יעילים"

הסובלים מדיכאון חווים טווח רחב של בעיות: אובדן תיאבון, מצב רוח ירוד, חוסר שינה, היעדר ריכוז, אובדן שמחת החיים, אובדן התלהבות לבצע מטלות, אובדן אנרגיה ואובדן רוגע, אי שקט נפשי. כ-3% מהאנשים עם דיכאון מז'ורי מנסים להתאבד.

אחת הבעיות הקשות בהקשר לטיפול רפואי בדיכאון היא העובדה שכיום קיימות מעט תרופות חדשות לאחר שחברות התרופות הגדולות בעולם פסקו למעשה לממן מחקרים יקרים למציאת הדור החדש של נוגדי-דיכאון.

צוות המחקר השתמש בשבעה מאגרי נתונים שונים מבריטניה, ארה"ב, דנמרק ואיסלנד כדי ללקט מידע גנטי לגבי 135 אלף איש שדיווחו שיש להם דיכאון ו-345 אלף איש שהם בריאים. המדענים השוו את הדנ"א בין קבוצות האוכלוסייה השונות כדי לאתר את הווריאנטים הגנטיים שנפוצים יותר בקרב אלה הסובלים מדיכאון.

המחקר חשף שיעור מובהק של חפיפה מבחינה גנטית בין דיכאון לבין הפרעות נפשיות ואחרות כמו חרדה, סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית, אבל גם בעניין ה-BMI, כאשר ה-DNA של אנשים עם נטייה להשמנת יתר מעלה את הסיכון לדיכאון.

כצפוי, לרבים מהגנים שעליהם מדווח בעבודת המחקר מעורבות בשאלה כיצד נוירונים גדלים, פועלים ומשגרים אותות עצביים במוח, כאשר שני אזורי מוח ידועים כמו קליפת המוח הקדם חזיתית (ה-prefrontal cortex) וה-anterior cingulate cortex הם החשובים ביותר להופעת דיכאון.

כמה מהווריאנטים הגנטיים שנתגלו בעבודה זאת נקשרים למעבירי אותות בין-עצביים, נוירוטרנסמיטרים כמו סרוטונין שנוגדי הדיכאון הקיימים כיום פועלים עליו. אבל הוריאנטים הגנטיים האחרים מצביעים על קיומם של מנגנונים ביולוגיים חדשים שהדור הבא של התרופות יתמקד בהם.

ד"ר ג'רום גרין שהיה שותף בכתיבת הדו"ח אמר לתקשורת הבריטית: "בעשורים האחרונים היה לנו מחסור במנגנונים חדשים שמונחים ביסוד ההפרעות הפסיכיאטריות והדיכאון, אבל הודות לממצאים שהושגו בעבודה זאת, ניתן לכוון את הסוגים החדשים של תרופות שיפותחו וגם לכוון גם את התרופות הקיימות".

יהיה צורך במחקר נוסף כדי לאשש את הממצאים ולזהות בבירור את הווריאנטים הגנטיים הקשורים לדיכאון באופן מובהק. יש לזכור שרבים ממשתתפי המחקרים הם אנשים שדיווחו בעצמם על מצבי הדיכאון שלהם ולכן הם פחות מהימנים לעומת אבחונים קליניים. במילים אחרות: ייתכן, מודים עורכי המחקר, שיתברר בהמשך כי כמה וריאנטים גנטיים שהמדענים קישרו עם דיכאון כלל אינם מעורבים במצב הנפשי הזה.

פרופ' ג'ונתן פלינט, החוקר את גנטיקה של הדיכאון באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, שנתבקש להגיב על ממצאי המחקר, אמר: "הטיפולים העכשוויים לדיכאון הם באופן  יחסי לא יעילים, וזה בלשון המעטה. רק כמחצית מהמטופלים מציגים שיפור במצבם ולכן יש צורך אמיתי בטיפולים טובים יותר.

"כדי לגלות טיפולים חדשים וגם לשפר את יעילות התרופות הקיימות יש צורך בהבנה טובה יותר של הסוגיה: מה גורם לדיכאון. מציאת הווריאנטים הגנטיים לסיכונים לדיכאון זו הדרך לעשות זאת. אותם וריאנטים של סיכון מצביעים על הגנים שמעורבים במחלה ועל הפתרונות העתידיים לגבי השאלה כיצד ומדוע פורץ דיכאון".

נושאים קשורים:  חדשות,  דיכאון,  גנטיקה,  תרופות אנטי דיכאוניות,  הפרעות נפשיות,  סרוטונין
תגובות
אנונימי/ת
30.04.2018, 16:20

חסר כל משמעות ל- 10 השנים הקרובות , לפחות -- בעצם 15 שנים הקרובות.