כיום מומלץ לבצע אבלציה של פרפור עליות תחת טיפול אנטיקואגולציה מתמשך. טיפול מתמשך עם אפיקסבן בנסיבות אלה טרם נבדק.
עוד בעניין דומה
החוקרים השוו בין טיפול מתמשך עם אפיקסבן (במינון 5 מ"ג דו-יומי) לנוגדי ויטמין K (עם INR של 2-3) במטופלים עם פרפור עליות וסיכון לשבץ. המחקר בוצע בתבנית פרוספקטיבית, פתוחה, רב-מרכזית עם סמיות בהערכת התוצאים. התוצא העיקרי היה משלב של תמותה, שבץ או דמם (Bleeding Academic Research Consortium 2-5). בוצע שימוש בבדיקת תהודה מגנטית על מנת לכמת לזיות מוח חריפות. תפקוד קוגניטיבי הוערך על ידי סולם ה-MoCAי(Montreal cognitive assessment) בתחילת המחקר ובסוף המעקב.
בסך הכול, השתתפו במחקר 674 מטופלים (גיל חציוני 64 שנים, 33% נשים, 42% עם פרפור לא-התקפי ב-49 אתרים). 633 משתתפים קיבלו טיפול ועברו אבלציה. 335 ביצעו בדיקת תהודה מגנטית. התוצא העיקרי נצפה ב-22 מתוך 318 מטופלים שקיבלו אפיקסבן וב-23 מתוך 315 המטופלים שקיבלו נוגדי ויטמין K (הפרש -0.38%, רווח בר-סמך 95%- -4.0%-3.3%; p=0.0002 עבור אי-נחיתות) ובכלל זה 2 מקרי תמותה (0.3%), שני מקרי שבץ (0.3%) ו-24 (3.8%) מקרי דמם מאג'ורי. לזיות מוח חריפות קטנות נמצאו במספר דומה של מטופלים שקיבלו אפיקסבן ונוגדי ויטמין K. תפקוד קוגניטיבי השתפר בסוף תקופת המעקב (חציון של יחידת MoCA אחת; p=0.005) ללא הבדל בין הקבוצות.
מסקנת החוקרים היא כי שימוש מתמשך עם אפיקסבן הינו יעיל ובטוח במטופלים עם פרפור עליות העוברים אבלציה והנמצאים בסיכון לשבץ בהיבט דמם, שבץ ותפקוד קוגניטיבי. יש צורך במחקר נוסף על מנת להפחית לזיות מוח חריפות הקשורות באבלציה.
מקור:
תגובות אחרונות