דעות

ישראל יכולה להפוך למרכז עולמי למחקר על בסיס מידע רפואי

כמה גורמים הופכים את ישראל לנקודת זינוק לחברות ישראליות ובינלאומיות בפיתוח של טיפולים וטכנולוגיות שישפרו לכולנו את הבריאות; כולי תקווה שהממשלה תעמוד באתגר שהציבה לעצמה השבוע, כשאימצה את תכנית הבריאות הדיגיטלית

27.03.2018, 09:42

בשנת 2016 הכריז נשיא ארצות הברית דאז, ברק אובמה, בנאומו לאומה על משימה לאומית קרובה לבלתי אפשרית (Moonshot) - לקדם את ריפוי ומניעת הסרטן במהירות כפולה מהמהירות שבה היא תתקדם באופן רגיל (קרי להשיג קפיצת דרך של עשור ב-5 שנים בלבד ולהביא אולי לריפוי ומניעות המחלה).

לצורך כך הוא הסמיך את סגנו ג'ו ביידן לעמוד בראש צוות משימה לאומי על מנת לבדוק מה ניתן לעשות על מנת לקדם את הנושא. בתקופה הקצרה שעוד נשארה לשלטון של אובמה וביידן פתחו מספר גופים פדרליים בעבודה על מנת להנגיש מאגרי מידע ענקיים לצורך מחקר – מאגרים של מידע רפואי, מידע אודות פטנטים, מידע קליני ופיתוח מאגרי מידע של רקמות ו-DNA, על מנת לאפשר מחקרים רחבים בתחום.

ההחלטה של ממשלת ישראל השבוע להשקיע קרוב למיליארד שקל בחמש השנים הקרובות על מנת לפתח תשתית מידע למחקר בהיקף אדיר, יכולה להיחשב אף היא כ-Moonshot שיאפשר בדיוק את קפיצת המדרגה שארצות הברית מבקשת להשיג – ביצוע מחקר רחב היקף ובעל משמעות אדירה במהירות גדולה הרבה יותר על מאגרי מידע רפואי ענקיים – ואולי לשפר את הטיפול ולרפא למחלות שעד היום לא ניתן להם מזור.

התוכנית החדשה בעצם מבקשת לראשונה ליצור מאגרים נגישים וברורים למחקר של מידע רפואי שגם כך קיים במערכת

גילוי נאות, כותב שורות אלו ישב בשתי ועדות הקשורות בהליך שמקיים משרד הבריאות בשנים האחרונות על מנת להכין את התשתית להחלטה השבוע. גם קיומם של הועדות הללו מצביע על ההתקדמות של משרד הבריאות, בעת ששיתף אנשים מחוץ למערכת, מטופלים, נציגי ציבור וביצע תהליכים נוספים של שיתוף הציבור לפני שהוא מתווה מדיניות.

הרבה גבות הורמו ביומיים האחרונים, האם להשקיע כמיליארד שקל בחמש שנים זו החלטה נבונה במערכת בריאות המשוועת לתקציבים, תקנים, מיטות אשפוז וקיצור תורים. ובכן, זוהי שאלה לגיטימית ביותר וראוי שהמדינה תקצה לחסרים הללו תקציב משמעותי לא פחות. עם זאת, קידום תשתית המידע הרפואי לצורכי מחקר ופיתוח מהווה כלי משמעותי לא פחות לשיפור הטיפול בנו, ולמציאת תרופות וטיפולים פורצי דרך למחלות ובעיות רבות במערכת הבריאות.

התוכנית החדשה בעצם מבקשת לראשונה ליצור מאגרים נגישים וברורים למחקר של מידע רפואי שגם כך קיים במערכת, וממילא משמש את הרופאים והחוקרים בתוך מערכת הבריאות לביצוע מחקרים. השינוי המשמעותי הוא פתיחתו באופן מסודר, ונגיש לגופים שאינם חלק ישיר ממערכת הבריאות, וזוהי בדיוק קפיצת המדרגה החסרה. גופים אלו, בין אם אלו חברות טכנולוגיה גדולות, חברות הזנק קטנות או חוקרים מכיוונים אקדמיים לא קשורים יוכלו להפוך את המידע הזה לטיפולים ושיטות עבודה חדשניות לבריאות.

המידע הרפואי שמדינת ישראל מחזיקה הוא נדיר יחסית מכמה סיבות מרכזיות:

  1. במדינת ישראל לכל תושב יש מספר זיהוי יחיד במינו. מספר הזהות שלנו מאפשר לשייך לאותו אדם את כל המידע הרפואי במגוון במאגרים הממוחשבים במדינה וליצור פרופיל מלא ורב ערך שלו.
  2. בישראל, ביוזמת קופות החולים, החלו להשתמש בתיקים רפואיים ממוחשבים כבר לפני כ-20 שנה, מה שיוצר מאגרי מידע ארוכי שנים המאפשרים יכולת מחקר נדירה בנושא התפתחות תחלואה ותוצאות של טיפולים רפואיים לאורך שנים.
  3. בישראל יש שוק רפואי ריכוזי יחסית, בתוכו מספר גופים לא גדול המבצע את מרבית השירות הרפואי לאזרחים כך שכמות המאגרים אינה גדולה מדי ומאפשרת חיבור יחסית מהיר של מידע.
  4. אוכלוסיית ישראל, כמדינת הגירה, היא מגוונת ביותר ונמצאים בה אנשים במגוון גנטי ואתני רחב מה שמאפשר מחקר בעל השפעה והבנה של בעיות גנטיות המשליכות לא רק על ישראל.

הסיבות הללו מציבות את ישראל במקום ייחודי להוות מרכז עולמי למחקר על מידע רפואי, ולהוות נקודת זינוק לחברות ישראליות ובינלאומיות בפיתוח של טיפולים וטכנולוגיות שישפרו לכולנו את הבריאות. כמו ישראל יש מספר רב של יוזמות בעולם ליצור מאגרי מידע ענקיים למחקר ופיתוח של טכנולוגיות רפואיות, ביניהם מאגר ענק שמנסה גוגל ליצור, ולכן גם למהירות ולראשוניות היחסית יש משמעות.

למרות האופטימיות, משרד הבריאות לקח על עצמו משימה לא פשוטה ובחובה סיכונים משמעותיים

אבל, למרות האופטימיות, משרד הבריאות לקח על עצמו משימה לא פשוטה ובחובה סיכונים משמעותיים. בעידן של מידע, ובתקופה זו של שאלות משמעותיות הקשורות לפרטיות ולשימוש לא נאות במידע אישי, השגת האמון ושמירה על האבטחה של המידע היא קריטית, וכל כשל בתחום זה יכול לבשר את סופו של המיזם. זאת מכיוון שישנה אפשרות לכל אזרח לבקש ולהסיר את עצמו מהמאגר.

שנית, אנשים התורמים את המידע שלהם למחקר חייבים להבין מה יוצא להם, או לאחרים מהמחקר הזה, ויש חשיבות אדירה לשקיפות אודות הנעשה במידע שלנו, וכן חשיבות לכך שהתוצאים של המחקר הזה יחזרו באמת לשרת את הציבור בישראל, ולא רק את כיסם של החברות והחוקרים שעסקו במחקר.

לבסוף, פרויקטים ממשלתיים נוטים הרבה פעמים לבזבז הרבה יותר ממה שניתן להם ולהחזיר הרבה פחות, ולכן על המשרד להוכיח כי הסכום האדיר שהוקצה לו היום ייראה בשטח, והתוצאות אכן ישפרו ויועילו לטיפול הרפואי באזרחים. נקווה שהממשלה תעמוד באתגר הזה, לטובת כולנו.

הכותב הוא מרצה ובלוגר בתחום הבריאות הדיגיטלית ומנהל חוויה דיגיטלית בטבע ישראל. הדעות המובעות במאמר הינן של הכותב ואינן מייצגות בהכרח את מקום עבודתו בטבע

* פורסם לראשונה באתר Ynet

נושאים קשורים:  דעות,  בריאות דיגיטלית,  מאגרי מידע,  מחקר,  ישראל
תגובות
אנונימי/ת
27.03.2018, 16:06

מאמר מעניין

אנונימי/ת
27.03.2018, 16:06

מאמר מעניין

אנונימי/ת
27.03.2018, 20:41

אפשר דוגמא אופרטיבית? עלות הבנו! מה התועלת??? לא מריח טוב כול הסיפור הזה!

המידע הרפואי המצטבר במאגרי המידע איננו רכוש המדינה, אלא רכושו הפרטי של כל מטופל. כנדרש במחקר רפואי על ועדת הלסינקי לאשר שחרור כל מידע כזה . החברות הפרטיות אשר ישקיעו בפתוח אמצעים לטיפול במחלות לא יעשו זאת בחינם ,אלא תמורת רווח גדול לאורך זמן ממושך. על פי התנהלות נבחרי צבור בישראל כיום אין לסמוך שהרווח ממחקרים אלה לא יעבור לכיסי החברות או משתפי הפעולה שלהם בקרב נבחרי הצבור.דבר כזה ודאי לא יהיה לתועלת הכלל!!!. מידע כזה אשר ישוחרר עשוי לדלוף גם לידי חברות הביטוח ,דבר שעשוי לפגוע בעתיד בצבורים רחבים לקבל בטוח בריאות וביטוח סיעודי. על מנת לאשר את שחרור הנתונים המצטברים למסחור יש להבטיח בברור כיצד ינוצלו אך ורק לטובת המטופלים. דבר כזה לא נעשה עד עתה , לא הובאו עד עתה הצעות ברורות לציבור , אלא לנבחריו. התכנית דורשת קבלת הסכמה מירבית של הציבור בישראל , לבצועה יש לנהל הכנה יסודית של הציבור ורק לאחר מכן להביא להכרעת הציבור באם לקבלה או לדחותה.

אנונימי/ת
28.03.2018, 09:19

צודק!!!!המידע הרפואי המצטבר במאגרי המידע איננו רכוש המדינה, אלא רכושו הפרטי של כל מטופל.