חדשות

"הרפורמה בסיעוד חשובה; הממשלה משקיעה כספים משמעותיים לטובת הקשישים"

כך אמר פרופ’ יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, בראיון ל"כלכליסט" השבוע; הוא שיבח את טיפולי השיניים חינם לקשישים, את העברת עלות הטיפול הסיעודי למדינה ואת מינויים של "מתאמי טיפול" לקשישים סיעודיים

טיפול בקשישים (צילום: אילוסטרציה)

פרופ’ יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה ומרצה בחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה, שיבח השבוע את תכנית הסיעוד שהציג משרד הבריאות. בשיחה עם היומון "כלכליסט" אמר פרופ' בריק: "עקרונית זו תכנית טובה ולו רק מעצם העובדה שהממשלה מבינה שמדובר בנושא חשוב ומשקיעה כספים משמעותיים לטובת הקשישים".

פרופ' בריק סימן שתי נקודות חיוביות בתכנית: ביטול השתתפות ילדי הקשיש בעלויות האשפוז והכנסת טיפולי שיניים חינם לסל שירותי הברירות שמהם ייהנו הקשישים.

"לנושאים אלו", אמר, "צפויה להיות השפעה חשובה על חייהם של אלפי משפחות בישראל. נקודה חיובית נוספת שאינה ברורה מאליה, היא ההשקעה בתפקיד חדש של 'מתאם טיפול', שירכז את הטיפול בקשיש מול כל הגורמים והגופים הרלוונטיים. תפקיד כזה קיים ורשם הצלחה בעולם. נכון וראוי להטמיע זאת גם בישראל". לדבריו, כיום מתנהל פיילוט בנוגע לתפקיד זה.

"אני גם סבור", אמר עוד פרופ' בריק, "שהחלוקה לשש רמות סיעוד, במקום שלוש רמות עד כה, היא צעד חיובי, במיוחד לשם הגדלת שעות הטיפול ברמות הגבוהות".

עם זאת זיהה יו"ר האגודה לגרונטולוגיה בעיה מרכזית בתכנית: המרת שעות הטיפול לכסף בכל הרמות. ברמה הנמוכה ביותר, קבעה התכנית, ברירת המחדל היא גמלה כספית ולא טיפול בפועל, מבלי יכולת להמיר זאת לשעות טיפול. המטרה בעניין זה היא שהקשישים יוכלו לבחור ולרכוש שירותים בקהילה, "אבל אילו בדיוק שירותים ירכשו הקשישים מהקהילה? איך יעשו זאת קשישים סיעודיים מוגבלים? כיצד ניתן יהיה לפקח שהכספים שהקשיש מקבל, אכן מיועדים לטיפול בו?"

במצב שכזה, אמר פרופ' בריק, "במקום להקל על משפחתו של הקשיש, הופכים אותה למעשה לאחראית. היא זו שתצטרך לחפש לו מטפל/ת, להעסיק אותה, לדאוג לתנאים הסוציאליים ולפיצויים עבורה. מעבר לגמלה בכסף, זה נוגד את עקרונות החוק. התוצאה המעשית, הזהיר, תהיה שבסופו של דבר הכסף לא יהיה מיועד לקשיש הסיעודי הזקוק לטיפול ולסיוע בפעילויות היומיום החיוניות".

השבוע נערך בוועדת הבריאות של הכנסת דיון ראשון בתכנית הסיעוד והחכ"ים מתחו ביקורת על כמה מסעיפיה, בכלל זה אלו שלגביהם התייחס פרופ' בריק. אתמול התכנסו שרי האוצר, העבודה והרווחה וסגן שר הבריאות והודיעו על הסכמה ביניהם בנוגע להשקת התוכנית.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוחלת החיים בישראל, נכון לשנת 2016, הייתה 80.7 שנים בממוצע בקרב גברים ו-84.2 שנים בממוצע בקרב נשים. תוחלת החיים הבריאה - תקופת החיים שבה קיימת יכולת תפקוד מלאה של אדם עצמאי, עמדה על 65.4 שנים (גברים) ו-65.1 שנים בממוצע בקרב נשים. המשמעות היא שבעשורים האחרונים בחיי אוכלוסיית המבוגרים יש צורך במתן טיפול רפואי, סיעודי ונפשי כשמבקרים רבים אם לא בכולם, הנטל הכספי נופל על בני משפחתו.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שיזם את רפורמת הסיעוד, אמר עוד במארס 2017 כי "הכיסוי הסיעודי בקהילה בישראל הוא מן הנמוכים ב-OECD. חוסר היערכות של המדינה לבעיית הזדקנות האוכלוסייה הוא פצצת זמן מתקתקת". שיעור הקשישים הסיעודיים בישראל הוא כ-22% (צפו במצגת שהכינו משרדי הממשלה בנוגע לרפורמה בסיעוד)

במסגרת התכנית, קופות החולים יהיו מעורבות יותר בנעשה בבית הקשיש הסיעודי. יוקצו תקציבים לקופות לשם פיתוח מערך טיפולי בית ושיקום למרותקים לבתיהם. סל הטיפולים בבית יכלול בין היתר טיפולים בידי רופא, אחות וצוותים פארה-רפואיים שיגיעו לבית הקשיש הסיעודי. הגברת פעילות זאת תאפשר, סבורים מתכנני התכנית, צמצום בפניות מיותרות לאשפוז וכך להקטנת עומסים בבתי החולים.

על פי התכנית, תבוטל ההשתתפויות העצמיות של בני המשפחה באשפוז הסיעודי. "מבחני ההכנסה" של בני משפחת הקשיש הסיעודי באשפוז - בוטלו.

המהלכים המשלימים לעניין הטיפול במסגרת הקהילה כוללים העלאת שכר למטפלות והמטפלים, עידוד התעסוקה בענף הסיעוד, שיפור והגדלה משמעותית של השירותים החברתיים בקהילה. המוסד לביטוח הלאומי יעמיד תקצוב להכשרה והדרכה של מטפלים סיעודיים.

במסגרת התכנית ינקטו צעדים משמעותיים לשיפור הרצף הטיפולי באמצעות תמריצים שיוענקו לקופות החולים לשם מניעה ודחיית בהידרדרות התפקודית של קשישים סיעודיים המטופלים במסגרת שעות הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי. יוקצו תקציבים למימון תפקיד "מתאם טיפול", שעליו יהיה לתכלל את הטיפול בקשיש הסיעודי ולהתאים עבורו את מגוון השירותים והטיפולים להם הוא זקוק.

נושאים קשורים:  חדשות,  ראיון,  ביקורת,  רפורמה בסיעוד,  תקציב,  משרד הבריאות,  סגן שר הבריאות יעקב ליצמן
תגובות