המכון לרפואה משפטית החל באחרונה לעקוב ולנטר מקרי מוות בישראל הנגרמים כתוצאה משימוש במשככי כאבים. המעקב הוא חלק מפרויקט משותף של המכון ושל הרשות למלחמה בסמים; כך דיווח "הארץ" אתמול (ג').
עוד בעניין דומה
במסגרת הפרויקט יאותרו מקרי מוות ממנת יתר של סמים שונים ובכלל זה תרופות מרשם ממכרות, בהן משככי כאבים. הפרויקט נועד לספק תמונה מהימנה יותר על השימוש המתרחב במשככי כאבים בישראל. השאיפה היא לייצר תשתית דיווח קבועה, שתאפשר למשרד הבריאות לעקוב אחר התופעה באופן רציף ולהקים מסד נתונים מהימן לנושא זה.
על-פי הדיווח, במשרד הבריאות וברשות למלחמה בסמים מודאגים מהעלייה שהסתמנה בשימוש במשככי כאבים בשנים האחרונות - באופן חוקי כתרופה, אך גם כ"סם רחוב". עד כה לא היה כלי יעיל למעקב אחר היקף התופעה והשפעותיה.
"במרבית המקרים, גם אם גורם המוות הוא שימוש לרעה במשככי כאבים, סיבת המוות שתצוין בדו"ח הנתיחה תהיה אחרת"
העיתון מסר כי מומחים לנושא ההתמכרויות טוענים כי אין ספק שיש עלייה משמעותית בשימוש ממכר בתרופות מרשם לשיכוך כאבים. השימוש בתרופות מתחיל כשימוש רפואי, אך זולג לשימוש בסמי רחוב. בנובמבר 2016 פורסם, כי בין השנים 2010 ל-2015 נרשם זינוק של כ-150% בשימוש בתרופות מרשם ממכרות מסוג אופיואידים לשיכוך כאבים. הנתונים התבססו על מידע מקופות החולים בדבר מספר המרשמים למשככי כאבים אופיואידים.
נתוני המרשמים שסיפקו הקופות הראו עלייה בשימוש לרעה בתרופות הממכרות, ביניהן אוקסיקונטין, פנטניל, פרקוסט. אוקסיקונטין ופרקוסט מבוססות על החומר הפעיל אוקסיקודון, הנחשב חזק פי 1.5 ממורפין. הוא המרכיב הפעיל המצוי במגוון רחב של תרופות מרשם נפוצות לשיכוך כאבים. פנטניל משמשת כמשכך כאבים רב עוצמה ונחשבת חזקה פי כמה ממורפין בשל יכולתה היעילה לחדור את מערכת העצבים המרכזית ולהיצמד לקולטני הכאב.
עוד דווח, כי במארס 2017 נפתחה מרפאה ייעודית ראשונה לטיפול בהתמכרות למשככי כאבים ברמת השרון, המופעלת על-ידי "מכבי שירותי בריאות". טופלו בה קרוב ל-100 מכורים לתרופות. מספר ההפניות למרפאה עולה. מתוכננות להיפתח עוד שתי מרפאות ייעודיות לנושא הזה: במרכז הרפואי "סורוקה" בבאר שבע ובמרכז הרפואי "רמב"ם" בחיפה. מתנהלים מגעים עם קופת חולים "מאוחדת" לפתיחת מרפאה נוספת. העיתון מסר, כי עד לפני כמה שנים הרעיון שיש לפתוח מרפאות לגמילה מתרופות מרשם נראה תלוש מהמציאות. כיום, הסבירו "גורמים במשרד הבריאות", הן הכרח.
ד"ר פאולה רושקה, מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות, צוטטה בדיווח: "אנחנו פועלים לפתיחת כמה שיותר מרפאות לטיפול בהתמכרות למשככי כאבים ומקדמים תשתיות דיווח עם גופים כמו בתי חולים, מד"א, ואחרים לקבלת מידע עדכני על ממדי תופעת ההתמכרות למשככי כאבים בישראל".
חגי ברוש, ראש אגף טיפול ושיקום ברשות למלחמה בסמים, הוסיף: "המידע שקיים כיום במערכת רחוק מלשקף את מה שקורה בישראל בכל מה שנוגע למשככי כאבים. במרבית המקרים, גם אם גורם המוות הוא שימוש לרעה במשככי כאבים, סיבת המוות שתצוין בדו"ח הנתיחה – אחרת. למשל: כשל נשימתי, המתאר את סיבת המוות באופן רפואי אבל לא את המקור. לכן קשה לאפיין את מקרי המוות הללו. אנחנו מקווים ששיתוף הפעולה עם המכון לרפואה משפטית יספק מידע חדש ואמין".
עוד מדווח העיתון, כי יש כיום בעיה עולמית של תת דיווח וחוסר דיוק בדיווח עצמו לעניין השימוש במשככי כאב, בעיקר כשמדובר בסיבות מוות רגישות. במקרים רבים משפחות הקורבנות אינן מעוניינות שהנושא יוזכר, בשל השלכות על הביטוח.
תרופות אופיואידיות משפיעות על קולטני האופיואיד במערכת העצבים המרכזית. הן נחשבות חזקות ביותר ומופקות מצמח הפרג, ממנו מופקים גם הסמים אופיום והרואין. בקבוצת התרופות זו נכללות אלו המכילות את החומרים הפעילים מורפין, הידרומורפון, קודאין, טרמדול, אוקסיקודון, פנטניל, בופרנורפין ומתדון.
בארה"ב, השימוש במשככי כאבים ממכרים הוכר כבעיה לאומית ואף הוגדר כמגפה. על פי נתוני ה-CDC, בשנת 2016 מתו בארה"ב יותר מ-42 אלף בני אדם ממנת יתר של אופיואידים – כלומר מעל 60% מכלל מקרי המוות ממנת יתר.
העיתון גם ציין כי השימוש המתרחב והולך במשככי כאבים, לדברי מומחים, אינו פוסח לגמרי על ישראל ועל מדינות שונות באירופה. ברקע גם התפתחות משמעותית ברפואת הכאב והכרה בכאב כמחלה וכתופעה רפואית בפני עצמה.