משרד האוצר מתכנן לשלב בחוק ההסדרים פיילוט לחמש שנים, שבו יבוצע פיקוח על תעריפי הניתוחים הפרטיים. הפיקוח יחול על מספר מצומצם יחסית של ניתוחים נפוצים ביותר - שמחיריהם במערכת הפרטית גבוהים פי 3-2 מהניתוחים במערכת הציבורית; על היוזמה מדווח הבוקר (ב') היומון הכלכלי "דה מרקר".
עוד בעניין דומה
לקריאה נוספת:
-
פרופ' ארי שמיס: "השר"פ הפך למילה מגונה וזו בכייה לדורות"
-
"קופות החולים יכולות להציע רפואה פרטית במחירים של רפואה ציבורית"
-
שר הבריאות חתם על תקנות "תקופת צינון" למפגש בין רופאים לחולים
בדיווח נמסר, כי הניתוחים שייכללו בפיקוח ייקבעו על ידי שרי הבריאות והאוצר בהתייעצות עם ועדה מקצועית. מדי תקופה תיבחן מחדש רשימת הניתוחים המפוקחים ותינתן אפשרות לשינויים.
העיתון מסר, כי משרד האוצר מודע לכך שההצעה תיתקל בהתנגדות נחרצת של משרד הבריאות וגורמים נוספים, ביניהם ההסתדרות הרפואית ובתי החולים הפרטיים. חוק ההסדרים לשנת התקציב 2019, שבו צפויה להיכלל היוזמה לפיקוח, אמור לעבור בהחלטת ממשלה בתוך שבועיים.
על-פי הערכת האוצר, המהלך החדש צפוי להקטין את ההוצאה הכללית על ניתוחים פרטיים ב–200 מיליון שקל בשנה וגם לסייע לבתי החולים הציבוריים בתחרות על מנותחים מול בתי החולים הפרטיים.
עוד דווח, כי בעוד שכיום קיים פיקוח על מחירי הניתוחים המבוצעים בבתי החולים הציבוריים והממשלתיים - אך אין פיקוח כזה על מחירי הניתוחים הפרטיים, שהם גבוהים הרבה יותר.
"דה מרקר" מפרט את חמשת הההליכים הנמצאים "על הכוונת", ואת מחיריהם במערכת הציבורית לפי מחירון משרד הבריאות: קולונוסקופיה אבחנתית (1,200 שקלים), קולונוסקופיה עם כריתת נגע (2,500 שקלים), החלפת מפרק ברך (42,700 שקלים), ניתוח קיצור קיבה (50,500 שקלים) ומעקף קיבה בשיטה הלפרסקופית (62,300 שקלים).
ההוצאה השנתית הממוצעת של משק בית על ביטוחי בריאות פרטיים עלתה מ-1,400 שקלים ב-2004 עד כדי 3,900 שקלים ב-2015 (לפי נתוני שב"ן), מציין העיתון. לפי הדיווח, עמדת האוצר היא שאין הצדקה לפער מחירים גדול בין המערכת הציבורית לפרטית בניתוחים מסוימים, ושהמחירים הגבוהים של הניתוחים במערכת הפרטית פוגעים גם במערכת הציבורית, משום שבתי חולים ציבוריים מתקשים להתחרות על מנתחים בכירים ששכרם גבוה הרבה יותר בבתי החולים הפרטיים - מה שגורם להם להעדיף את המערכת הפרטית ולצמצם בעבודתם בבתי החולים הציבוריים. המחסור במנתחים מוביל לתורים ארוכים לניתוחים המסובסדים.
"דה מרקר" ציין, כי משרד הבריאות מתנגד באופן מוחלט להצעה. מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב אמר לעיתון: "המהלך נועד להסיט את הדיון מהעובדה שחסר הרבה כסף במערכת הציבורית. ישראל היא המדינה המערבית עם ההוצאה הציבורית הנמוכה ביותר על בריאות. לצערנו זה מה שגורם לניתוב פעילות למערכת הפרטית. אם לבתי החולים הציבוריים יהיה עוד כסף, יוכלו להתבצע בהם הרבה יותר ניתוחים ובהתראה קצרה, עם מיטב הרופאים שהיום עובדים גם בבתי החולים הפרטיים".
עוד מצוטט בר סימן טוב שאמר: "החוק הזה יהרוג את הפעילות הפרטית בלי לתת מענה למערכת הציבורית. כדי לקצר תורים ולהוריד את ההוצאה הפרטית לבריאות צריך לבצע מהלך שיאפשר לבתי החולים הציבוריים להתחרות במערכת הפרטית לא באמצעות שר"פ אלא באמצעות תקצוב ישיר של בתי החולים עבור ניתוחים, בנפרד מהתקציב לפעילות השוטפת. זה יהפוך אותם לאטרקטיביים וזולים הרבה יותר".
העיתון מציין עוד כי קופות החולים צפויות למצוא עצמן – אם הצעת החוק תעבור - בניגוד עניינים מובנה: הן מציעות ביטוחים משלימים ואמורות להרוויח מצמצום ההוצאה על בריאות אך בהיותן בעלים של בתי חולים פרטיים (אסותא של מכבי, הרצליה מדיקל סנטר של הכללית ומרכז נארא שיעבור בקרוב לידי מאוחדת), הן צפויות להיפגע מהגבלת התעריפים.
תגובת משרד האוצר כפי שמופיעה בדיווח: "משרד האוצר, בשיתוף משרד הבריאות ומשרד ראש הממשלה, מגבש תכנית ממשלתית שתפחית באופן משמעותי את הוצאות משקי הבית על הליכים רפואיים במערכת הפרטית. המהלך יהווה צעד נוסף בהורדת יוקר המחיה ושיפור רמת הרפואה במערכת הציבורית, בנוסף לתוספת תקציב של 900 מיליון שקל לקיצור תורים במערכת הציבורית בתקציב הנוכחי".