חדשות

רמב"ם: מקרה מתועד ראשון של הידבקות בפטריית היסטופלזמוזיס בישראל

לדברי ד"ר עמי נויברגר מבית החולים, אשה אובחנה כלוקה במחלה, הנמצאת לרוב בצואת עטלפים, למרות שלא עזבה את הארץ ולא נדבקה בחו"ל; האשה טופלה בהצלחה

מושבת עטלפים (צילום: אילוסטרציה)
מושבת עטלפים (צילום: אילוסטרציה)

לראשונה תועד מקרה של אשה שנדבקה בפטרייה הגורמת למחלת היסטופלזמוזיס בישראל - הידועה גם בכינוייה "מחלת חוקרי המערות". על המקרה, שלפי הדיווח הוא הראשון המתועד בישראל, נמסר הבוקר (ב') מהמרכז הרפואי "רמב"ם".

ד"ר עמי נויברגר, מנהל המרפאה למחלות טרופיות ורפואת מטיילים ורופא בכיר ביחידה למחלות זיהומיות ברמב"ם, מסר, כי המחלה נפוצה בדרום ארה"ב ובאמריקה הלטינית. לדבריו, רופא אמריקני שעובד במיסיסיפי, למשל, או רופאים המטפלים במטיילים החוזרים ממרכז ומדרום אמריקה יכירו היטב את המחלה (שאף גרמה פעם לזמר בוב דילן לבטל סיבוב הופעות לאחר שלקה בה).

לעומת זאת, מעולם לא אובחנה היסטופלזמוזיס באדם שנדבק בה בישראל. המחלה נמצאה בנסיבות לא שגרתיות באשה תושבת הגליל והמקרה הייחודי התקבל לפרסום במגזין המדעי American Journal of Tropical Medicine and Hygiene.

ד"ר עמי נויברגר (צילום: "רמב"ם")

"מחלת חוקרי המערות" זכתה לכינויה מכיוון שהפטרייה הגורמת לה (פטריית ההיסטופלסמה) נמצאת בצואת עטלפים וציפורים אחרות. חוקרי מערות (בעיקר חשוכות, לחות, שהכניסה אליהן מצריכות זחילה) שואפים אותה למערכת הנשימה ונמצאים בסיכון גבוה לחלות בה. בשנת 1977, חוקר מערות זיהה את הפטרייה בעטלף במערת יודפת בגליל ודיווח על כך אף פורסם בעיתונות מקצועית. אלא שבהיעדר מקרים מאובחנים בבני אדם בישראל, נחשבה המחלה עד כה לנחלתם של תרמילאים ישראלים החוזרים מאמריקה הלטינית.

"לפני כמה חודשים קיבלנו ביופסיה שנלקחה מאזור הלוע של אישה בשנות ה-50 במסגרת אבחון שעברה בבית חולים אחר בארץ", סיפר ד"ר עמי נויברגר. "נגעים כאלה עלולים בדרך כלל להיחשב בשלב ראשון אפילו לממאירים, אלא שהמקרה הזה היה שונה".

"עקב האבחנה הלא ברורה, נשלחה הביופסיה לבדיקות במעבדה פתולוגית. התוצאות היו מפתיעות. במקום תאים סרטניים, נצפו בבדיקה פטריות ההיסטופלסמה. לא האמנתי לתוצאה בהתחלה", הוסיף ד"ר נויברגר, "אבל בדיקות ספציפיות במעבדה המיקרוביולוגית איששו את האבחנה. השאלה הראשונה ששאלתי את החולה, המתגוררת באזור הגליל, אם טיילה והיכן? אבל להפתעתי התברר שהיא מעולם לא יצאה את גבולות הארץ".

בדרך כלל מדובר במחלה הפוגעת בריאות בלבד. היא יחסית קלה ואינה מועברת מאדם לאדם. במקרה הזה האישה סבלה במשך חודשים מחולשה כללית, מירידה משמעותית במשקל. גוש בגרון גרם לצרידות ולקושי בדיבור. עד להגעה לאבחנה היא הייתה במצב גופני ירוד מאוד.

"הטיפול במחלה זיהומית דומה לעתים לקסם. לאחר שהתחלנו את הטיפול בתרופה אנטי-פטרייתית הסימפטומים חלפו בתוך שבועות ספורים", סיפר ד"ר נויברגר.

לדבריו, "השאלה המעניינת היא איך ואיפה נדבקה האישה במחלה. כשהסתכלנו במפה, ראינו שמערת יודפת שבה אותרה הפטרייה באותו עטלף בשנת 1977 קרובה מאוד לאזור מגוריה של החולה. ניסינו למצוא את הפטרייה במערת יודפת ובאזור מגוריה – אך היא לא אותרה בשום דגימה. התברר שבמערת יודפת לא נותרו עטלפים.. הסברה היא כי יתכן שעבודות בניה שהיו באזור, במהלכן פוצצו כמה מערות לצורך חפירת יסודות למבנים, גרמו להפצת 'ענן פטרייתי' שהוביל להדבקה. זו השערה בלבד".

נושאים קשורים:  חדשות,  היסטופלזמוזיס,  מחלה,  זיהום,  מערת יודפת,  פטריות,  ד"ר עמי נויברגר,  המרכז הרפואי "רמב"ם"
תגובות