חדשות

מחקר ישראלי חשף מנגנון חדש בו טפיל המלריה "מרמה" את מערכת החיסון

צוות מחקר ממכון ויצמן ומ"שיבא" גילה, כי פלסמודיום פלציפרום מנצל ערוץ תקשורת שנחשף בעבר בין הטפילים כדי לשלוח מסרים מטעים למערכת החיסונית

טפיל המלריה בדם (צילום: אילוסטרציה)

צוות חוקרים ממכון ויצמן, בשיתוף המכון למחלות טרופיות ב"שיבא" והפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, יחד עם עם עמיתים מאירלנד ומאוסטרליה, גילה כי הטפיל "פלסמודיום פלציפרום" - מחולל מחלת המלריה - יודע כיצד להסתתר מפני המערכת החיסונית האנושית. מחקר בנושא פורסם בסוף השבוע בכתב העת Nature Communication.

החוקרים ציינו, כי על מנת למגר מהעולם את מחלת המלריה הקטלנית  יש לגבור על אותו טפיל המפתח במהירות עמידות לתרופות. עשורים רבים לאחר שהתגלה, עדיין לא פותח נגד הטפיל חיסון יעיל, משום שמחזור חייו מורכב ביותר.

סכנת המלריה מרחפת מעל קרוב למחצית מאוכלוסיית כדור הארץ. ארגון הבריאות העולמי הזהיר רק באחרונה מפני השתוללות מלריה בתימן. המחלה גובה חייהם של מאות אלפי בני אדם מדי שנה. המלריה נמצאת במקום השני בעולם בין המחלות המדבקות – שנייה רק לשחפת. יותר מ-200 מיליון בני-אדם נדבקים במלריה מדי שנה. המחלה עוברת מאדם לאדם באמצעות עקיצות יתושים הנושאים את הטפיל. בערך חצי מיליון בני אדם מתים ממנה מדי שנה, רובם ילדים מתחת לגיל חמש.

"מלריה היא אחת המחלות הקטלניות בעולם", אמרה ד"ר נטע רגב-רוצקי מהמחלקה למדעים ביומולקולריים במכון ויצמן, שהובילה את המחקר הנוכחי. "היא פוגעת בעיקר בארצות המתפתחות. בהן מדי יום מתים ממנה כ-1,000 ילדים. כדי לעצור את המלריה, מוכרחים להבין טוב יותר את הביולוגיה של הטפיל: מה הופך אותו לרוצח מסוכן כל כך".

במחקר קודם גילתה ד"ר רגב-רוצקי שטפילי המלריה מתקשרים אחד עם השני תוך כדי הדגירה בתאי הדם האדומים. הם שולחים בועיות זעירות בגודל של פחות ממיקרון (פחות ממיליונית מילימטר) המכילות, בין השאר, גם מקטעי דנ"א. הבועיות מאותתות כנראה לטפילים מתי הגיע הזמן להתגלגל לצורות הנקביות או הזכריות שלהם, שאת שתיהן יכולים היתושים להעביר מאדם לאדם.

ממצא זה היה מפתיע במיוחד לאור העובדה שכדי להעביר את המסר בין טפיל אחד לשני, כשכל אחד נמצא בתוך תא דם אחר – הבועיות צריכות לחצות בדרכן שישה קרומים.

במחקר ההמשך במעבדתה של ד"ר רגב-רוצק נתגלה, כי במקביל ל"שיחה" בין הטפילים, מנצל הפלסמודיום פלציפרום את ערוץ התקשורת כדי לשלוח מסרים מטעים למערכת החיסונית. 12 שעות לאחר שחדרו לתאי הדם האדומים, שולחים הטפילים את הבועיות הזעירות עם הדנ"א שלהם גם למונוציטים – תאים המהווים את קו ההגנה הראשון של המערכת החיסונית נגד פלישה עוינת.

כאשר המונוציטים עצמם מותקפים, המערכת החיסונית שולחת את "כוחותיה" לעזרתם. בכך הפכו למעשה הבועיות את המונוציטים לפיתיון: הן "מרמות" את המערכת החיסונית בכך שגורמות לה להגן על סכנה מדומה, בעוד הזיהום האמתי מתפשט באין מפריע ובקצב מסחרר בתאים האחרים – תאי הדם האדומים. כאשר המערכת החיסונית מגלה לבסוף את הטעות, זמן יקר הלך לאיבוד. הזיהום התפשט – וקשה יותר לעצור אותו.

צוות המחקר של ד"ר רגב-רוצקי זיהה "חיישן מולקולרי", חלבון אנושי הקרוי STING, המופעל כאשר חודרות הבועיות של הטפיל למונוציטים. STING הוא זה המייצר את אזעקת השווא במערכת החיסונית וגורם לה "לחשוב" שהמונוציטים בסכנה. כאשר השתיקו המדענים את הגן המייצר את החלבון STING, הופסקה שרשרת התגובות המולקולריות המייצרת אזעקת שווא.

"התחבולה הזאת שנוקט טפיל המלריה מאפשרת לו לשגשג בדם החולה", הוסיפה ד"ר רגב-רוצקי. "אם נלמד לסכל אותה, נוכל אולי בעתיד לפתח דרכים חדשות להתגבר על מלריה".

במחקר השתתפו עוד: ד"ר יפעת אופיר-בירין, פולה אבו כרם וטל גלעדי מהמחלקה למדעים מולקולריים וד"ר זיו פורת מהמחלקה לתשתיות מחקר במדעי החיים ממכון ויצמן; ד"ר דרור אבני ופרופ' אלי שוורץ מהמרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר; ד"ר מוטי גרליץ מאוניברסיטת תל אביב; סייעו להם מדענים הממכון למחקר רפואי על-שם ולטר ואליזה הול במלבורן, אוסטרליה, מאוניברסיטת מלבורן, מאוניברסיטת לה-טרוב במדינת וויקטוריה ומטריניטי קולג', בדבלין, אירלנד.

נושאים קשורים:  חדשות,  תגלית,  מלריה,  "פלסמודיום פלציפרום",  מכון ויצמן
תגובות