ראיות מוכחות ליעילות האנלגטית של אפקט הפלצבו בנבדקים בריאים מעלות את השאלה - האם תכשירים אלו יכולים להיות יעילים כטיפול בכאב בסביבה קלינית? מחקר חדש שנערך במספר מרכזים בגרמניה, והתפרסם בכתב העת Pain, ביקש לבחון את אפקט הפלצבו הניסויי (experimental placebo effect) בקבוצה של חולים אשר סובלים מכאב כרוני.
עוד בעניין דומה
במחקר קליני עם הקצאה רנדומלית גויסו 48 חולים עם כאב כרוני בגב התחתון. במחקר בדקו את יעילותה של תמיסה אופיואידית "מזויפת" (sham “opioid” solution – NaCl) בהשוואה לתמיסה שהיא לכאורה ניטרלית ולא-פעילה (NaCl). אפקט הפלצבו תוכנן באמצעות שתי התערבויות: הוראה מילולית והתניה. למטופלים נאמר ש"התמיסה מפחיתה כאב ומשפרת יכולות פיזיות" או ש"התמיסה היא ניטרלית – פלצבו". בנוסף, חצי מכל קבוצה עברה התניה (צימוד של תמיסה עם הפחתה בכאב הניסויי – experimental pain), חלוקה שמביאה לארבעה תתי-קבוצות עם 12 משתתפים בכל קבוצה.
התוצאות הנמדדות היו כדלהלן: דירוג כאב הגב הקליני והכאב האקוטי של המטופלים (בסולם מ-0 עד 10), ובנוסף גם הערכה עצמית של יכולת תפקודית (מ-0% עד 100% כביטוי לזמן שלקח לביצוע התרגיל). הקלת הכאב הצפויה לפני ואחרי נטילת התמיסה גם כן הוערכה.
כאשר היא הוצגה כטיפול יעיל (תמיסה "אופיואידית" מזויפת), התמיסה הלא-פעילה (NaCl) הביאה לאפקט פלצבו אנלגטי, עם דירוג נמוך יותר של כאב גב קליני (F(3.12,144.21) = 25.05, P < 0.001), כאב אקוטי (F(1.99,87.40) = 18.12, P < 0.01), ומשך הזמן הנדרש לביצוע סדרה של תרגילים של פעילויות יומיומיות (F(1,44) = 8.51, P < 0.01) , בנוסף לעלייה ביכולות התפקודיות (F(1,44.00) = 19.42, P < 0.001). שתי המניפולציות השונות (הוראה מילולית והתניה) שינו את הציפייה לכאב, שינוי שנרשם בשתי הקבוצות של ה"אופיואיד" המזויף.
לאור ממצאים אלו מסכמים החוקרים כי ייתכן ששילוב אנלגזיית פלצבו בצורה מפורשת בניהול של כאב כרוני יכולה להיות בעלת שימושיות קלינית.
מקור: