עקרון הנייטרליות (Neutrality) הינו עקרון מוביל במערכות הבריאות במערב, ביניהן גם בישראל. עם זאת, עקרון זה נמצא תחת ביקורת בשנים האחרונות, עקב העובדה שהוא מוביל להתעלמות מהשונות הפרסונלית (מגדר, דת, אופי חיים) של עובדי מערכות הבריאות.
עוד בעניין דומה
המאמר הנוכחי השתמש בגישת "הכללה והבדל" על מנת להבין אם ומדוע עיקרון הנייטרליות מצד אחד והמתחים הקשורים לגזע/מוצא אתני מצד שני עשויים להיות רלבנטיים בעבודתו של מיעוט אתני העוסק במקצועות הבריאות.
הכותבים ביקשו לחקור את המתחים הקשורים לנייטרליות בעולם הרפואה מנקודת מבטם של אנשי מקצועי בני מיעוט אתני אשר עובדים על רקע קונפליקט פוליטי.
במסגרת המחקר נערכו 33 ראיונות עומק עם אנשי צוות רפואי ממוצא ערבי – רופאים, אחים/יות ורוקחים – שעובדים במוסדות רפואיים בישראל. אנשי הצוות שנענו לראיונות היו בעלי תפיסה לפיה הרפואה צריכה להיות נייטרלית מבחינה פוליטית, וכי הפרקטיקה הרפואית צריכה להיות חסרת פניות, אוניברסלית והומניטרית.
הראיונות העלו, כי המרואיינים התייחסו למגזר השירות הרפואי כדוגל ברובו בשוויון זכויות וכמגזר בו הם יכולים להיטמע ולהתקדם מקצועית. אף על פי כן, המרואיינים חוו מספר תקריות של סירוב קבלת טיפול, אפליה וגזענות.
החוקרים ציינו, כי בהתאם לעקרון הנייטרליות, הקוד האתי הרפואי בישראל אינו מתייחס ספציפית לעובדים ערבים ולוקח כמובן מאליו את הכללתם והטמעתם במוסדות הבריאות.
לדבריהם, עיקרון זה גורם לגישה של "הכללה והבדל". כלומר, בעוד שתפיסות של נייטרליות, לצד ערכים כגון שוויון, יכולת תרבותית, העדר משוא פנים והומניטריות בקרב הציבור הרפואי אכן מקדמות הכללת עובדים ממיעוט אתני במוסדות הבריאות, אותם עקרונות גם ממסכים את הצורך בהתייחסות לאירועים פוליטיים אשר מתנגשים עם סביבה הרפואית ועשויים להיות מכשול בעיצוב המדיניות הספציפית הדרושה להתמודדות אתם.