חדשות

פרס רפפורט למצוינות במחקר הביו-רפואי לפרופ' מיכל שוורץ ולד"ר גד אשר

שני החוקרים הבכירים, ממכון ויצמן, קיבלו את הפרס בטקס שנערך אתמול (ד'); לראשונה הוענקו גם פרסים לארבעה חוקרים מצטיינים הנמצאים במסלול ישיר לדוקטורט

מימין: פרופ' מיכל שוורץ, ד"ר ורד דרנגר, רות רפפורט, פרופ' מיכאל סלע וד"ר גד אשר (צילום: יח"צ)

פרסי המצוינות במחקר הביו-רפואי מקרן ברוך ורות רפפורט הוענקו אתמול (יום ד') לפרופ' מיכל שוורץ ולד"ר גד אשר ממכון ויצמן למדע. קרן רפפורט הרחיבה השנה את מסגרת הפרסים הקיימת ופרס מיוחד הוענק : גל לוי ועידו שגיא מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מעין לוי ממכון ויצמן ושרון פליישר מאוניברסיטת תל אביב.

פרופ' מיכל שוורץ היא מהחוקרות המובילות והבולטות בעולם בתחום הניורו-אימונולוגיה. היא כיהנה באחרונה כנשיאת האגודה הבינלאומית בנוירו-אימנולוגיה. מחקריה עוסקים בדמיון שבין "פלסטיות" מערכת החיסון לבין זו של המוח. היא שילבה במחקריה בין האימונולוגיה הכימית לחקר המוח. במוקד מחקרה: פענוח מנגנון התחזוקה והריפוי של המוח על-ידי מערכת החיסון וההשלכות שיש לקשר שבין שתי מערכות אלו להזדקנות המוח ולמחלות ניווניות שלו.

ב-2016 הציעה פרופ' שוורץ דרך אפשרית להשתמש בעתיד במערכת החיסונית כשיטת טיפול במחלת אלצהיימר - גישה טיפולית שלא הייתה מקובלת עד כה.

ד"ר גד אשר למד מתמטיקה ועבר ללימודי רפואה שאותם סיים בהצטיינות. במהלך התמחותו ברפואה פנימית נרשם ללימודי תואר שלישי-מחקרי ומשנת 2006 מקדיש את כל זמנו למחקר, תחילה באוניברסיטת ז'נבה ומ-2011 במכון ויצמן, במחלקה למדעים ביו-מולקולרים.

מחקריו עוסקים ב"שעונים הצירקדיים" הפועלים בגוף במחזוריות של כ-24 שעות ומבקרים באופן יומי מגוון ונרחב על תהליכים פיסיולוגים - זמני ערות ושינה, שינוים יומיים בקצב הלב, לחץ הדם, תפקוד הכליות, חום הגוף והפרשות הורמונים. השעון הצירקדי הראשי מצוי במוח ומסנכרן "מיליוני שעונים" הפזורים בכל תא בגוף.

המחקר של ד"ר אשר עוסק בהבנה המולקולרית של פעילות השעונים ברמת התא והאברונים התוך-תאיים וכיצד מסנכרן השעון המרכזי במוח את השעונים האחרים, וכן את יחסי הגומלין בין השעונים הצירקדיים לתהליכים מטבולים שונים ולתזונה. לכל אלה השלכות על הטיפול הרפואי בתופעות כמו יעפת (ג'ט-לאג), הפרעות שינה, השמנת יתר, סוכרת והזדקנות.

פרופ' אהרן צ'חנובר, יו"ר ועדת השיפוט של הפרס, אמר כי "ההחלטה להרחיב את מסגרת הפרסים התקבלה במטרה לעודד את ההמשכיות במחקר המדעי בכל דרגיו, ולסייע גם לדור הצעיר יותר של החוקרים. אני מאמין כי מתן הפרס גם לסטודנטים המצטיינים לתואר שלישי מהווה הכרה חשובה בעשייתם המדעית ויעודד אותם להמשיך ולטפס במעלה הסולם האקדמי-מחקרי מתוך תקווה שעבודתם תביא בעתיד למחקרים ולפיתוחים פורצי דרך לתועלת ולרווחת האנושות כולה".

לוועדת השיפוט שהחליטה על הזוכים בפרסים נוספו השנה פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן, כלת פרס נובל לכימיה 2009 ופרופ' רפי ביאר, מנהל "רמב"ם".

פרס רפפורט נוסד על ידי קרן ברוך ורות רפפורט בשנת 2010 ומוענק מדי שנה למדענים העוסקים בתחום הרפואי או הביו-רפואי תוך "הפגנת מצוינות, פריצת דרך או חידוש שיש בהם כדי לתרום לקידום בריאות האדם ולטובת הכלל". על המחקר להיות בעל השלכות טיפוליות ממשיות ויישומיות.

עירית רפפורט, בתם של ברוך רפפורט ז"ל ורעייתו רות אמרה ש"הפרס מהווה את מהות החזון שהתוו הוריי. באמצעות מפעל הפרסים מתורגמים עקרי המורשת המשפחתית. על ידי עידוד המצוינות במחקר, באומנות ובעשייה נשית-חברתית אנו מאמינים שאנו תורמים לשינויים חברתיים משמעותיים בישראל".

בין זוכי הפרס בשנים קודמות היו: ד״ר עידו עמית, ד"ר ערן אלינב וד"ר יעקוב חנא ממכון ויצמן, פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית, פרופ׳ ינון בן-נריה, ופרופ' חרמונה שורק מהאוניברסיטה העברית, פרופ' יאיר רייזנר ופרופ' דוד וולך ממכון ויצמן.

קרן ברוך ורות רפפורט פעלה בין היתר להקמת הפקולטה לרפואה בטכניון ובבית החולים ב"רמב״ם". בנוסף תומכת הקרן במוזיאון תל אביב לאמנות, בתזמורת הפילהרמונית ובמוסדות תרבות נוספים.

בפרסים לחוקרים הצעירים זכו:

- גל לוי (האוניברסיטה העברית), שפיתח מודלים מטבולים חדשניים למחקר מחלות ורעילות תרופות. בעבודתו פיתח לראשונה רגנרציה של הכבד תוך שימוש ב"מתג גנטי" המאפשר לתאי הכבד האנושיים להתרבות בתנאי מעבדה מבלי לאבד את פעילותם הייחודית. כמו כן יצר את הפרופיל המטבולי של תאי הכבד מודבקי הפטיטיס C וחשף כיצד הדבקה ויראלית משפיעה על המטבוליזם התאי.

- מעין לוי (מכון ויצמן) מתמקדת במחקרה במנגנונים המאפשרים קיום שיווי משקל תקין במוקוזה של המעי ובעיקר באינפלמזום , ה-NLRP6. זיהתה מטבוליטים (מולקולות קטנות) המסוגלים להשפיע על הפעלת האינפלמזום ועל הפרשת הציטוקין IL18 ומולקולות אנטי חיידקיות. תוצאות אלו מציעות מנגנון שדרכו המיקרוביוטה והמאכסן יוצרים "נישה" בריאה במעי. המחקר מציע סוג חדש של טיפול – בשם פוסט ביוטיקה - המשתמש במטבוליטים מהחיידקים כדי להשפיע על תפקוד המערכת החיסונית של המאכסן. טיפול זה עוקף שינויים שיכולים להתרחש באוכלוסיית החיידקים במעי במצבי מחלה ופועל ישירות על המנגנונים המולקולריים של המחלה. יש בכך הבטחה לטיפול עתידי.

- עידו שגיא (האוניברסיטה העברית) עוסק במחקרו בהפקה ואפיון של תאי הגזע ההפלואידיים. רוב תאי גוף האדם הם דיפלואידיים (נושאים שני עותקים של הגנום). התאים היחידים הנושאים עותק אחד הם תאי הרבייה. במחקר זה בודדו לראשונה תאי גזע הפלואידיים והודגם הדמיון וההבדלים שביניהם לבין תאים דיפלואידיים. לתאי הגזע ההפלואידיים שהתגלו עשויים לשמש בעתיד גם לפיתוח טיפולים לעיוורון וסוכרת ייתכן שאף למטרות פוריות.

- שרון פליישר (אוניברסיטת תל אביב) עוסקת בהנדסת רקמות שריר הלב. כיום, הפתרון היעיל ביותר לטיפול לאי ספיקת לב הוא השתלת לב. מכיוון שמספר התורמים קטן מאוד ביחס למספר החולים הזקוקים להשתלה יש צורך מידי בפתרונות חלופיים. מחקרה קידם את הנדסת רקמת שריר הלב צעד אחד קדימה לעבר הקליניקה.

נושאים קשורים:  חדשות,  פרס קרן רפפורט,  מכון ויצמן,  האוניברסיטה העברית,  מחקר ביו-רפואי,  הנדסת רקמות,  מטבוליזם,  הפטיטיס C,  כבד,  שעונים צירקדיים,  חיידקי מעיים,  אוניברסיטת תל אביב
תגובות

לפרופסור מיכל שוורץ - ברכות מקרב לב - בהערצה.
מאחלת תמר שקולניק