אובדן שמיעה

הגורמים מאחורי ההשתנות הרבה של תוצאי אובדן שמיעה חד-צדדי

מחקר בחן מדוע קיימת השתנות (variability) רבה בהבנת שפה ומיקום קול באנשים הסובלים מאובדן שמיעה חד-צדדי וההשלכות של השתנות זו על מועמדות לקבלת שתל קוכליארי

13.03.2017, 09:26
לקות שמיעה (צילום: אילוסטרציה)

אובדן שמיעה חד צדדי (UHL) פוגע ביכולת מיקום קול והבנת שפה בסביבה רועשת, במיוחד אם מדובר באובדן קשה עד עמוק. בנוסף לתוצאים השליליים המלווים את ה-UHL, קיימת השתנות רבה בהתבטאות התסמינים הקליניים באנשים אלו. זיהוי של משתנים שמשפיעים על תוצאים ותורמים להשתנות ב-UHL יכולה לשפר את אפשרויות הטיפול והשיקום שניתן להציע לחולים אלו.

השימוש בשתלים קוכליארים כטיפול ל-UHL גובר אך קיים מידע מועט לגבי גורמים היכולים להשפיע על תפקוד לאחר קבלת השתל ואם ישנה קבוצת חולי UHL אשר נמצאת בסיכון גבוה לתוצאים שליליים של השתל, כאשר השמיעה באוזן השנייה כמעט תקינה.

במחקר זה בוצעה הערכה של חולים מבוגרים עם UHL קשה-עמוק ושמיעה תקינה באוזן השנייה. נבדקה יכולתם של המשתתפים להבין משפטים ברעש דיפוזי של מסעדה, מיקום וזיהוי מקור קול וביצוע הבנה וביצוע של משימה בסוגים שונים של רעש ומקורות רעש.

המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות שהותאמו על פי גיל ומין: קבוצת UHL שכללה אובדן שמיעה קשה עד עמוק באוזן אחת ושמיעה תקינה באוזן השנייה; קבוצה עם שמיעה תקינה שהאזינו בשתי האוזניים וקבוצה עם שמיעה תקינה שהאזינו באוזן אחת.

המשתתפים בקבוצה שהאזינה בשתי האוזניים הגיעו לציונים טובים יותר ונצפתה בהם פחות השתנות מאשר בקבוצת ה-UHL בכלל התוצאים שנבדקו. עם זאת, חלק מהמשתתפים בקבוצת ה-UHL הגיעו לציונים דומים לקבוצה שהאזינה בשתי האוזניים בכלל התוצאים.

בקבוצה עם שמיעה תקינה שהאזינו באוזן אחת נצפתה הבנה טובה יותר של מלים בעלות הברה אחת מאשר בקבוצת ה-UHL, כאשר מלים הושמעו לצד המכוסה/פגום, אך לא כאשר המילים הושמעו לצד התקין. לעומת זאת, אנשים עם UHL מיקמו קול בצורה טובה יותר מאשר האנשים עם שמיעה תקינה שאוזנם כוסתה כאשר ניתן גירוי לאוזן התקינה אך לא בצד המכוסה/פגום. ממצא זה מרמז, שאנשים עם UHL מסגלים אסטרטגיות המשפרות מיקום קול באוזן התקינה שלהם.

קבוצת ה-UHL וקבוצת האנשים שאוזנם האחת כוסתה לא נמצאו כשונות עבור תוצא הבנת השפה ברעשים שונים. משתתפים עם UHL מהילדות מיקמו שפה טוב יותר מאנשים עם UHL חדש. עם זאת, לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות בהיבט הבנת שפה ברעש.

החוקרים סבורים, שגיל התחלת ה-UHL משפיע יותר על מיקום שפה מאשר הבנת שפה ברעש. ספי שמיעה בקבוצת ה-UHL נמצאו כתואמים להבנת שפה אך לא בשתי הקבוצות האחרות.

מסקנת החוקרים היא, כי יכולות השמיעה של אנשים עם UHL הינן בעלות השתנות רבה ויכולות להיות מוסברות רק בצורה חלקית על ידי ספי שמיעה. גיל התחלת ה-UHL ואורכו משפיעים על חלק מהתוצאים, אך לא על כולם.

התוצאות תומכות בצורך במדדים קליניים חדשים, הכוללים מיקום צליל, הבנת שפה בסביבות שונות ובחינת תפקוד בעת הערכת אנשים עם UHL לקבלת שתל קוכליארי.

מקור:
Firszt, J.B., et al. (2017) Ear and Hearing. 38(2), 159.

נושאים קשורים:  אובדן שמיעה,  חירשות,  UHL,  שתל קוכליארי,  מחקרים
תגובות