במדינת ישראל, כאשר ילד שגילו פחות משנה נפטר בפתאומיות, קיימת נטייה גורפת לקרוא למוות שכזה "מוות עריסה". אלא שבעיניי, העניין הזה מקומם. אבחון סיבת המוות וקביעתו צריכים להיעשות רק בבדיקה מקיפה. אין אצלנו בישראל נוהל מיוחד לשם כך.
עוד בעניין דומה
מה שמכונה "מוות בעריסה" נחשב כסיבת המוות השכיחה ביותר בתינוקות עד גיל שנה, אבל קיימות כמה סיבות למוות פתאומי אצל הפעוטות. מרבית מקרי המוות הללו לא נבדקים עדיין בצורה יסודית בישראל.
אני מונה ארבע סיבות למוות פתאומי של תינוקות. האחת - כתוצאה מהתעללות והזנחה, בלי ספק עניין של פיקוח נפש. מי שהתעלל עד מוות בתינוק אחד, קיים סיכון סביר מאד שתינוקות אחרים, או ילדים אחרים באותה המשפחה אצל אותה אם, אב, או בן זוג - יהיו בסכנה. לכן יש חשיבות גדולה מאד לזהות אם קיים סיכון שכך יקרה שוב.
"במדינות מערביות כמו ארצות הברית, בריטניה וארצות סקנדינביה, מתבצעת נתיחה שלאחר מוות בידי פתולוג מומחה לניתוחים כאלו בתינוקות וילדים"
הסיבה השנייה: הזנחה. פעמים רבות הזנחה, מצד ההורים, נובעת מחוסר ידע, מחוסר מוּדעות. לא תמיד מרשעות או מתוך חוסר רצון לטפל. הצוות הרפואי המטפל באותה משפחה צריך להיות מודע לכך. דוגמה למקרה שכזה: תינוק בן 3 חודשים שהגיע אלי ללא רוח חיים. הוא הושאר במיטתו בקומה השנייה של בית ההורים בשעה 23:00 בלילה. הם הלכו לבדוק מה מצבו רק ב-13:00 בצהריים, למחרת. כשנמצא ללא רוח חיים. הוא הגיע אלי עם אבחנה של מוות בעריסה. אלא שזה איננו מוות בעריסה אלא מוות כתוצאה מהזנחה.
הסיבה השלישית: מחלות זיהומיות. גם הן בגדר פיקוח נפש. אם תינוק נפטר ממחלה זיהומית, ילדים אחרים בסביבתו הקרובה עלולים להיות בסכנה. לכן חייבים לזהות מצב כזה.
וסיבה הרביעית: גורמים תזונתיים וסביבתיים הגורמים לתמותת תינוקות. אם אין מגלים אותם, תינוקות אחרים באותה סביבת מגורים, עלולים להיפגע, אולי אפילו למות. אחת הדוגמאות למה שיכול להיות מוגדר כגורמים תזונתיים הומחשה בפרשת 'תינוקות רמדיה'. רק לאחר בדיקות יסודיות התברר אז כי סיבת המוות של קבוצת תינוקות זאת נבעה מכשל חמור בהרכב החומר התזונתי שהתינוקות צרכו.
ויש גם סיבות משפחתיות - מחלות גנטיות ותורשתיות. אותן יכולים לגלות רק בבדיקה רפואית מקיפה. בדיקה כזאת חשובה למעשה למשפחה כולה.
"אני סבור שיש צורך בהקמת ועדה רב-מקצועית, שבה יהיו מומחים מתאימים מתחום הרפואה ותחומים נוספים, בשילוב עם נציגי ציבור ונציגי הדתות"
אני סבור שיש צורך בהקמת ועדה רב-מקצועית, שבה יהיו מומחים מתאימים מתחום הרפואה ותחומים נוספים, בשילוב עם נציגי ציבור ונציגי הדתות. הועדה תקיים ישיבות אד-הוק כדי לקבוע אם מקרה של מוות פתאומי של תינוק דורש נתיחה, או שבדיקות חיצוניות ופחות פולשניות יכולות להספיק.
אבל חייבים לבצע את הבדיקות. צוות מיוחד צריך להגיע למקום שבו התרחש האירוע, לבדוק אותו בקפידה. הליך כזה קיים במקומות רבים בעולם, אבל בישראל עדיין איננו נעשה באופן שגרתי – אלא אם מתגלים סימנים חיצוניים לחבלה בילד, או שקיים חשד ברמת סבירות גבוהה שהייתה פגיעה מכוונת.
בדיקה אופטימלית לאחר מוות פתאומי של תינוק צריכה לשים דגש גם על הטיפול שיינתן למשפחה עצמה לאחר מכן, וזאת מתוך תשומת-לב לרגישות הנושא.
במדינות מערביות כמו ארצות הברית, בריטניה וארצות סקנדינביה, מתבצעת נתיחה שלאחר מוות בידי פתולוג מומחה לניתוחים כאלו בתינוקות וילדים. מדובר במי שעברו התמחות מיוחדת בתחום הזה. בישראל אין כיום מומחים לנושא. הצוות היחיד, במכון לרפואה משפטית, מאד מקצועי, אך אין בו מומחה שעשה התמחות מיוחדת לנתיחות של תינוקות וילדים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
