"מערכת הבריאות לא תוכל בטווח הרחוק להתמודד עם מצב שבו הצינור התקציבי היחיד שלה מגיע מהממשלה, כפי שהוא היום. נהיה חייבים להעלות את דמי ביטוח הבריאות. אנחנו יכולים להוכיח שאם נגבה עוד חצי אחוז - הציבור ירוויח יותר", כך אמר הבוקר (ד') מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן-טוב בכנס שאירגן היומון "כלכליסט", ושהוקדש לסוגיית התורים לקבלת טיפולים רפואיים וניתוחים.
עוד בעניין דומה
לפי הדיווח באתר העיתון, בר סימן-טוב הוסיף: "עבור ביטוח סיעודי אנשים משלמים היום הרבה מאוד כסף, אבל לא מקבלים את הדרוש. כשקשיש צריך ללכת ולקבל את השירות מחברת הביטוח - הוא לא מקבל את זה. אנחנו רגילים לחיות בתחושה שאמנם יש בעיות (במערכת הבריאות הציבורית), אבל בסך הכול המערכת מתפקדת טוב. על פי המדדים הבינלאומיים אנחנו במקום שבין 7 ל-9 בדירוג הבינלאומי של מערכות הבריאות".
עם זאת, בר סימן טוב הבהיר, כי "נצטרך בעתיד לרוץ הכי מהר שאנחנו יכולים כדי לעמוד במקום. אם רוצים להשתפר נצטרך לרוץ פי 2 יותר מהר". הוא הזהיר, כי בעוד ארבע שנים תגדל אוכלוסיית בני ה-57-65 הצורכת שירותי בריאות בקצב גבוה פי 4 מהיום וב-2025 הגידול יהיה פי 5 לעומת המצב כיום. "מדובר במסה אדירה שתצבא על מרפאות הקהילה ועל בתי החולים כדי לקבל שירות".
לדברי בר סימן טוב, "בעיה נוספת שתשפיע על המערכת היא התחלואה הכרונית. אנחנו רואים היום מחלות שהיינו רגילים לראותן אצל סבא וסבתא שלנו, אבל כיום הן מופיעות אצל ילדים בני 10. למשל: סכרת סוג 2, כבד שומני ואחרות. אורח החיים שלנו מייצר תופעות בריאותיות שליליות בלתי נתפסות והטיפול במחלות אלו יקר יותר: אם פעם היה עולה סכום מסוים כדי לטפל בחולה סרטן, היום זה הסכום הזה גבוה פי 10. גם התרופות לסוכרת - כשכבר לא מדובר בקבוצה קטנה של חולים אלא בקבוצה גדולה מאד באוכלוסייה - התרופות נהיות מאוד-מאוד יקרות".
בר סימן-טוב חזר על הודעת שר הבריאות יעקב ליצמן אתמול, והודיע כי "המשרד יגדיר רשימה של ניתוחים דחופים שצריכים להינתן על ידי קופות החולים בתוך 30 יום - ואם לא יסופקו תוך פרק זמן זה, המטופל יוכל ללכת לכל בית חולים אחר לשם כך. עם כל הלחץ והמחסור, יש הרבה מאוד מקומות שבהם הזמינות מאוד גדולה ולא רק בשעות אחר הצהריים".
גם יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ליאוניד אידלמן, התייחס בדבריו בכינוס למצוקת התורים הארוכים בבתי החולים. "לא ייתכן שבת 70 הסובלת מכאבים עזים ומבעיה בתנועה תחכה שנה להחלפת מפרק. אם חדרי הניתוח ייפתחו גם אחרי הצהריים זמן ההמתנה יתקצר. אורכי התורים הוא נושא כאוב. מערכת הבריאות צריכה לספק שירותי בריאות סבירים. אבל לא עושה זאת".
פרופ' אידלמן, מומחה בהרדמה, סיפר: "היום הייתי בחדר ניתוח. ניסינו לסייע לקשישה הזקוקה לניתוח שישפר את איכות חייה וימנע סבל. הרופאים התלבטו אם לנתח אותה... התברר שהיא חיכתה לניתוח הזה שמונה חודשים. זה פשוט בלתי נסבל. לא יתכן שקשיש בן 80 הזקוק לניתוח ראייה פשוט איננו מקבל אותו. עבורו, חוסר ראיה עלול להביא אותו חלילה לנפילה בבית - אירוע שייגמר רע מאוד עבורו. בעקבותיו הוא עלול להיות סיעודי ולחכות שנה לניתוח".
פרופ' אידלמן הדגיש, "אנחנו שומעים כבר שנתיים על תקציב של 800 מיליון שמיועד לקיצור תורים. אבל לדוגמה גם תור לפסיכיאטר, לא למנתח, קשה להשיג. ילד הזקוק לעזרה דחופה במישור הפסיכיאטרי, מחכה שנה. הוא סובל. ניתן לשפר את מצבו. כיצד ניתן בכלל לחיות במצב כזה?"
אידלמן המשיך: "ניתוחים מתוכננים הם ניתוחים אלקטיביים. אנו פנינו לחברת סקרים באמצעות לקוחות סמויים, הם התקשרו לכמה בתי חולים כדי לבדוק כמה זמן לוקח להמתין. לניתוח בקע לדוגמה מחכים שנה במרכז הארץ. החלפת מפרק ב"סורוקה" דורשת 30 חודשי המתנה. זה אבסורד. אם חדרי ניתוח יפתחו גם אחר הצהריים, ההמתנה תתקצר. בתל השומר מחכים 22 חודשים לניתוח שקדים וככל שהמרכז הרפואי יותר גדול - כך מחכים יותר".
יו"ר הר"י אמר: "ניתן לשנות את המצב כבר עתה. בעוד עשר שנים יהיו רופאים שלא ירצו לעבוד שעות ארוכות, לכן זה הזמן להתגייס למטרה הזו - אחרת המצב יהיה גרוע עוד יותר".