נתרן

למדיניות ממשלתית להפחתת נתרן יש יחס עלות-תועלת חיובי ברחבי העולם

לפי מחקר ב-BMJ, מדיניות ממשלתית של 'רגולציה רכה' המשלבת הסכמים תעשייתיים וחינוך הציבור להפחתת צריכת הנתרן בדיאטה הינה בעלת ערך עלות-תועלת חיובי מאוד ברחבי העולם

15.01.2017, 11:46
צריכת מלח (צילום: אילוסטרציה)

המחקר הנוכחי בוצע במטרה לכמת את יחס העלות-תועלת של מדיניות ממשלתית המשלבת הסכמים תעשייתיים וחינוך הציבור להפחתת צריכת נתרן ב-183 מדינות ברחבי העולם. המחקר הינו מחקר מודל עולמי שבוצע על 183 מדינות וכלל את כל אוכלוסיית המבוגרים בכל מדינה.

ההתערבות הוגדרה כמדיניות "רגולציה רכה" ("Soft regulation") המשלבת הסכמים תעשייתיים, ניטור ממשלתי וחינוך הציבור במטרה להפחית את צריכת הנתרן, בהתבסס על תכנית שיושמה לאחרונה בהצלחה בבריטניה.

על מנת לקחת בחשבון הטרוגניות ביעילות התכנית במדינות שונות, נבדק מגוון של תרחישים, כולל 10%, 30% ו-0.5 גרם/יום ו-1.5 גרם/יום הפחתה בצריכת הנתרן לאורך 10 שנים. לצורך הבדיקה בוצע אפיון של צריכת נתרן עולמי, רמות לחץ דם, השפעה של נתרן על לחץ דם, השפעות לחץ דם על תחלואה קרדיווסקולרית ושיעור התחלואה הקרדיווסקולרית ב-2010, לפי גיל ומין, ב-183 מדינות.

עלויות ספציפיות למדינה של המדיניות להפחתת צריכת נתרן הוערכו על ידי שימוש ב-World Health Organization Noncommunicable Disease Costing Tool. בוצעו מודלים להערכת השפעות ספציפיות למדינה על תמותה ושנות אדם מותאמות לנכות (DALYsי, disability adjusted life years). הוערכה רק עלות התכנית, ללא לקיחה בחשבון של החיסכון הפוטנציאלי בהוצאות מערכת הבריאות מאירועים שנחסכו, במטרה לספק הערכה שמרנית של עלות-תועלת.

התוצא הראשוני שנמדד היו שיעור עלות-תועלת, כפי שהוערך על ידי power parity adjusted international dollars (שווה לכוח הרכישה הספציפי למדינה של US$) ל-DALY שנחסכו לאורך 10 שנים.

ברחבי העולם, ירידה של 10% בצריכת נתרן לאורך 10 שנים בכל מדינה צפויה למנוע כ-5.8 מיליון DALYs/שנה הקשורים לתחלואה קרדיווסקולרית, בעלות ממוצעת של $1.13 לראש במשך 10 שנות התערבות. שיעור העלות-תועלת הממוצע באוכלוסייה היה בערך $204 ל-DALY.

שיעור עלות-תועלת של הפחתה בצריכת נתרן היה טוב יותר בדרום אסיה ($116/DALY); ב-30 המדינות המאוכלסות ביותר בעולם, השיעור הגבוה ביותר היה היה באוזבקיסטן ($26.08/DALY) ומיאנמר ($33.30/DALY). העלות-תועלת הנמוכה ביותר היתה באוסטרליה/ניו-זילנד [$880/DALY או 0.02×gross domestic product (GDP) per capita], למרות שאף היא הייתה עדיין טובה יותר מהסף להתערבות בעלת עלות-תועלת חיובית (<3.0×GDP per capita) או עלות-תועלת חיובית מאוד (<1.0×GDP per capita).

לפי המחקר, מרבית (96.0%) מאוכלוסיית המבוגרים בעולם מתגוררים במדינות בהם התערבות זו היא בעלת יחס עלות-תועלת נמוך מ-0.1×GDP per capita, ו-99.6% במדינות בהם יחס העלות-תועלת נמוך מ-1.0×GDP per capita.

מסקנת החוקרים הייתה, כי מדיניות ממשלתית של 'רגולציה רכה' המשלבת הסכמים תעשייתיים וחינוך הציבור להפחתת צריכת הנתרן בדיאטה הינה בעלת ערך עלות-תועלת חיובי מאוד ברחבי העולם, אפילו ללא לקיחה בחשבון של החיסכון הפוטנציאלי בהוצאות מערכת הבריאות.

מקור:
Webb Michael, Fahimi Saman, Singh Gitanjali M, Khatibzadehh Shahab, Micha Renata, Powles John et al. Cost effectiveness of a government supported policy strategy to decrease sodium intake: global analysis across 183 nations BMJ 2017; 356 :i6699

נושאים קשורים:  נתרן,  לחץ דם,  תחלואה קרדיווסקולרית,  רגולציה,  עלות-תועלת,  מחקרים
תגובות