דעות

על הממשלה להכיר בחשיבותה של החדשנות הרפואית בישראל

פיתוח "חממות" וגופים מובנים בתוך מוסדות המחקר ובתי החולים האקדמיים, לעידוד חדשנות, תקצוב, הגנה על פטנטים, וניהול קניין רוחני, היא דרך מצוינת למימוש הפוטנציאל הקיים בישראל

הזהב החדש של מדינת ישראל הוא ללא ספק חברות הזנק בתחום מדעי החיים. כמדינה שנהנית מהכינוי "אומת הסטארט אפ", וגם מעוניינת להישאר ראויה לכך, עלינו לחשוב צעד אחד קדימה ולזהות את עוצמת הפוטנציאל האדיר עבור עולם הרפואה, הטמון בשילוב שבין המדע, הטכנולוגיה והתעשייה בישראל.

חדשנות והתקדמות ברפואה נובעות משיתוף פעולה של יזמים פרטיים, תעשייה, וחוקרים מהפרקטיקה הקלינית ומהאקדמיה. היכולת לחבר את הידע, הכישורים והיצירתיות שברשות כל אלה, המצויים בישראל בשפע וברמה המקצועית הגבוהה ביותר, היא המפתח לקידום חדשנות ומובילות עולמית פורצת דרך ברפואה.

"ישראל כן מהווה כר פורה לחדשנות רפואית וקיימות בה כ-1,400 חברות בתחום מדעי החיים"

הפנמת העניין ברמה הלאומית חשובה, כיוון שחדשנות רפואית נבדלת מחדשנות בתחומים אחרים בהבדל משמעותי; הליך הרגולציה הממושך והקפדני, שבגינו גם הרעיון המוצלח ביותר זקוק למשאבים רבים של זמן, ממון, ומאמץ בקיום מחקרים מדוקדקים, על מנת לרקום עור וגידים.

המשוכה העיקרית היא ה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, אולם גם מדינות אירופה החמירו בשנים האחרונות את הדרישות הרגולטוריות שלהן. הדרך המפותלת שעובר הרעיון עד לאישור רגולטורי כוללת את פיתוח המוצר, ניסויים בתנאי מעבדה, בחיות, ומחקרים קליניים בבני אדם.

גם לאחר אישור המוצר, ארוכה הדרך להפיכתו לטיפול או לתכשיר מקובל, כזה שמצוי בשימוש קליני רחב ונגיש לציבור המטופלים הכללי, הלא היא המטרה והערך האמיתי של כל יזמות רפואית. לרוב, על מנת להגיע ליעד הנכסף נדרש אישור תקציבי לאימוץ הטכנולוגיה החדשה, וגם מודעות ופתיחות לחדשנות מצד הרופאים המטפלים.

על אף האתגרים הללו, המאפיינים ברמה זו או אחרת את היזמות הרפואית בכל העולם המפותח, ישראל כן מהווה כר פורה לחדשנות רפואית וקיימות בה כ-1,400 חברות בתחום מדעי החיים. ראיה לכך היא העניין הרב שגילו יזמים מכל העולם בכנס ICIי(International Conference for Innovation in cardiovascular systems) – כנס החדשנות הבינלאומי בתחום רפואת הלב וכלי הדם, שייערך בתחילת דצמבר בתל אביב.

כ-40 טכנולוגיות מרחבי העולם, שמצויות בשלבים שונים של פיתוח, נרשמו לתחרות החדשנות שתיערך בכנס, אף שהפרס לטכנולוגיה הזוכה איננו כספי ומהווה אות כבוד מקצועי.

"מצופה כי משרד הבריאות ומשרד האוצר יתרשמו עד מאוד ממציאות זו, וכאמור, יזהו את התשואה הרבה שניתן עוד להפיק מהשקעה באפיק החדשנות הרפואית"

העובדה שיזמים מארצות הברית, אירופה, הודו, יפן ומקומות נוספים, נלהבים מהאפשרות לזכות בהכרה מדעית בישראל, מסמלת את מעמדנו כמדינה, בעולם החדשנות הרפואית בכלל ובקרדיולוגיה בפרט.

נוסף על היזמים המתחרים, כ-2000 משתתפים נוספים, בהם רופאים מומחים, מנהלים של מערכות בריאות, ואנשי תעשייה בכירים, יגיעו להיחשף לתכני הכנס מעשרות מדינות.

מצופה כי משרד הבריאות ומשרד האוצר יתרשמו עד מאוד ממציאות זו, וכאמור, יזהו את התשואה הרבה שניתן עוד להפיק מהשקעה באפיק החדשנות הרפואית. החשוב הוא לקיים מנגנוני מימון מסודרים לפרויקטים בתחילת הדרך, על מנת לתת סיכוי ליצירתיות בקרב החוקרים, הרופאים והתעשייה, לצלוח את השלבים הראשונים של התהליך הממושך.

אורכו ומורכבותו של ההליך הרגולטורי עלול לאיים מראש על יזמים, להסיט אותם לתחומים אחרים ולטרפד יוזמות ברוכות שיש בהן פוטנציאל לגאווה לאומית ולחדשנות רפואית לטובת ציבור החולים בארץ ובעולם.

פיתוח של "חממות" וגופים מובנים בתוך מוסדות המחקר ובתי החולים האקדמיים, לעידוד חדשנות, תקצוב, הגנה על פטנטים, וניהול קניין רוחני, היא דרך מצוינת למימוש הפוטנציאל הקיים בישראל. אנו עשירים ביזמים חרוצים ובחוקרים מוכשרים, ואם נשכיל למקסם את המפגשים ביניהם בסביבה מפרה ומעודדת, נתעשר במהרה בעוד הישגים רפואיים שיפליאו את העולם כולו.

נושאים קשורים:  דעות,  חדשנות,  סטארט אפ,  פיתוח תרופות,  חממה טכנולוגית,  סיוע ממשלתי
תגובות

ודאי שכולנו מסכימים לחדשנות הרפואית, מאידך טוב, עדיף ואף הכרחי שתהיינה בקרות ופיקוח קפדניים על התהליך כולו. לפיכך, המציאות מחייבת שכן תהיינה משוכות, כמו המשוכה העיקרית של FDA, וגם שמדינות אירופה יחמירו את הדרישות הרגולטוריות שלהן. ועדיף שכן יימשך הצורך באישור רגולטורי הכולל את פיתוח המוצר, ניסויים בתנאי מעבדה, בחיות, ומחקרים קליניים בבני אדם. וגם שיהיה צורך שלאחר אישור המוצר תהיה ארוכה הדרך להפיכתו לטיפול או לתכשיר מקובל, כזה שמצוי בשימוש קליני רחב ונגיש לציבור המטופלים. אחרת, יקל על יותר חברות תרופות התומכות ומשותפות בפיתוח תגרומנה להטייה (bias) בפיתוח המוצר והסבתו לתכשיר טיפולי, היו דברים מעולם... אזי, פיתוח תרופות ייהפך בעיקר למסחרי יותר מרפואי.