בשנים האחרונות נצפתה מגמה עולמית של ירידה בשיעורי ההתחסנות בחיסונים המומלצים, אשר ניכרת יותר בקרב ילדים בגילאי בית ספר. הבדלים אתניים בשיעורי חיסון ילדים נצפו במספר מדינות. מחקר זה בחן את ההשפעה של מוצא אתני על שיעורי ההתחסנות בחיסונים הניתנים לילדים באופן גורף ושגרתי בבתי ספר בישראל.
עוד בעניין דומה
נאסף מידע ממאגר הנתונים של משרד הבריאות לגבי מתן חיסונים בכל בתי הספר הרשומים בישראל (3,736) בין השנים 2009-2011. רגרסיה בינומינלית שלילית העריכה את הקשר בין מוצא אתני של בית הספר וכיסוי חיסוני תוך תיקנון למאפייני בית הספר.
הכיסוי החיסוני הנמוך ביותר לשנת 2011 נמצא בבתי ספר בדואים (חציון כיסוי: 75.1%, 81.5% ו-0% בכיתות א', ב' וח', בהתאמה). במהלך שנת 2011, הכיסוי החיסוני של כיתות א' וב' בבתי ספר יהודיים היה גבוה פי 1.51 ו-1.35, בהתאמה, בהשוואה לבתי ספר בדואים. בשנים 2009 ו-2010 לא נצפתה עלייה מובהקת בסיכון לשיעורי חיסון נמוכים בבתי ספר בדואים וילדים בבתי ספר בדואים וערבים נטו יותר להתחסן.
שיעורים נמוכים של סירוב להתחסן שנמצאו בבתי ספר בדואים תומכים בהשערה, לפיה הסיבה לשיעורי החיסון הנמוכים בקרב בדואים קשורים לחוסר זמינות יותר מאשר חוסר היענות לפרוטוקול החיסון המומלץ לילדי בית הספר, אשר נפוץ יותר בקרב קבוצות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה.
מחקר זה מדגיש את החשיבות של איתור תתי-אוכלוסיות בסיכון גבוה לאי-קבלת חיסון, מעבר לנתונים ברמה הלאומית. מידע זה חיוני עבור מקבלי החלטות מנהליות אשר קובעים את מדיניות הבריאות בישראל למען חלוקה הוגנת של משאבים ותכנון תכניות התערבות.