דעות

מי רוצה "מונה חכם"?

קרינת המונה החכם, המותקן בימים אלה בבתי אב בישראל ללא כל הודעה מוקדמת, דומה לזו מטלפונים סלולריים; התקנת מיליוני מונים כאלה למשקי הבית בישראל תגביר את כמות הקרינה הסביבתית בעשרות אחוזים

טכנולוגיה חדשה מייצרת מונה המכונה "חכם", המשדר בכל רגע צריכת חשמל, מים וגז - ומעלה שאלות בנוגע למדיניות בריאות. מונים אלה מותקנים בארץ ללא התראה, ללא הסכמת הצרכן ואף חרף התנגדותו. בעקבות תלונות, ועדת הכלכלה של הכנסת דרשה לאחרונה הפסקה של התקנת מונים אלה, עד שיתקבלו המלצות המשרד להגנת הסביבה והרבנות הראשית (בגלל חשש לחילול שבת), וכן לספק הודעה לצרכנים שבבתיהם הותקנו. מה התועלת והסיכונים של מונים אלה? מה ניתן ללמוד מהניסיון בעולם?

בקרה רציפה ומשוב מיידי לצרכן עשויים להקטין צריכה - כך מקווים במשרד להגנת הסביבה. בעשור האחרון במדינות שונות מותקנים מיליוני מונים כאלה ונאמדת השפעתם. מחקרים קטנים לטווח קצר הראו ירידה קטנה בצריכה ואחרים היעדר שינוי או אף עליה בצריכה. מונה כשלעצמו, ללא משוב לצרכן, אינו מוריד בצריכה. היזון למשתמש עשוי להוריד צריכה, אם המסר מוצג באופן משמעותי לצרכן ותוך שיתופו. התקנת מונים ללא שיתוף הצרכן, כפי שהיא מתבצעת בארץ, לא תוריד צריכה.

במקומות שונים בעולם הופסקה התקנת מונים אלה ומהלך זה נתמך על ידי בכירים בתעשייה ומומחים מארה"ב ומאירופה

מה הסיכונים? קרינת המונה דומה לזו מטלפונים סלולריים והתקנת מיליוני מונים כאלה למשקי הבית בישראל תגביר את כמות הקרינה הסביבתית בעשרות אחוזים. תכנית מחקר ענק מטעם מכוני הסביבה והבריאות האמריקאים (National Toxicology Program) דיווחה לאחרונה על עלייה מובהקת בהיארעות סרטן בחיות שנחשפו לקרינה כזו, בדומה לחשד שעלה ממחקרים בבני האדם. ממצא זה עשוי להביא ארגוני בריאות להגדרת קרינה זו כמסרטנת והחמרה בתקן המיושן (המבוסס על פליטת חום). בטיחות החלופה של העברת האותות דרך תשתית קווית קיימת אינה ידועה.

סיכונים אחרים שדווחו פעם אחר פעם משימוש במונים הם דליקות (מהתחממות המכשיר), עליה בחיובי תשלום (מטעות במדידה), ופגיעה בצנעת הפרט (ניצול לרעה של ידע על פעילות הצרכן והעברתו לגורם שלישי).

כתוצאה מכך, במקומות שונים בעולם הופסקה התקנת מונים אלה ומהלך זה נתמך על ידי בכירים בתעשייה ומומחים מארה"ב ומאירופה.

אימוץ חידוש לפני בירור, מבחינת "נעשה ונשמע", שכיח לא רק בישראל. קל יותר לפתח טכנולוגיה מאשר לאמוד בטיחותה. לתעשייה יש עניין, משאבים ושליטה על ידע, ולמדענים בלתי-תלויים לוקח שנים רבות לבחון ולהוכיח שנגרם נזק. לקח מאתיים שנה להבין את היקף הנזקים מעישון. עדיין שנויה במחלוקת הוכחה אפידמיולוגית לעודף תחלואה מסרטן בקרב צוללי הקישון ותושבי מפרץ חיפה.

אולם התחושה היא שעדיף היה לשמור טוב יותר על איכות הסביבה. תקן חשיפה לעופרת היה נחשב בטוח עד שהתברר כגבוה מדי: בדיעבד נגרם נזק למוח ילדים וירידה במנת המשכל בשווי מיליארדי דולרים למשק ארה"ב. תקן חשיפה לקרינה ממתין לעדכון ועד אז, מול לחצי התעשייה, מומחים לבריאות הציבור ממליצים לנהוג לפי עקרון הזהירות המונעת: לנוכח חשד, הימנע מחשיפה מיותרת אף לפני הוכחת נזק.

מומחים לבריאות הציבור ממליצים לנהוג לפי עקרון הזהירות המונעת: לנוכח חשד, הימנע מחשיפה מיותרת אף לפני הוכחת נזק

בדיון בכנסת נשמע אדם המייצג מיעוט רגיש לקרינה, שחייהם הפכו לגיהינום בסביבה שלנו טעונת הקרינה. דמוקרטיה נבחנת ביחס לשוליים. דרישה מינימלית היא לכבד רצון הפרט ולמנוע התקנת מונה חדש ללא הסכמתו (בלי קנס על העדפה להישאר עם מונה ישן).

אבל אולי מיעוט פגיע זה מלמד אותנו משהו? מאז העת העתיקה, יצורים חלשים התריעו בפני סכנות: ציפור מתה בישרה מגיפה, קנרי הזהיר את הכורים מגז רעיל וביפן חתולים העידו על הרעלת כספית בדגים. מדענים מתריעים היום, שמא קרינה סביבתית תורמת לפגיעה הקשה באוכלוסיית הדבורים הפוחתת בעולם, עם השלכות אקולוגיות חמורות.

שימת לב לפגיעוּת עשויה להציל אותנו מפני אסון. האם המונה חכם? או רק בהשוואה למי שמתקין אותו?

נושאים קשורים:  דעות,  קרינה,  השפעה סביבתית,  חדשנות,  "מונה חכם",  צריכה,  טלפונים סלולריים
תגובות