חדשות

חוקרים ישראלים חשפו מנגנון ההתפשטות של מלנומה, ואיתרו חומרים היכולים לעכבה

הגילוי התפרסם השבוע על שער כתב העת Nature Cell Biology; המחקר גילה, כי המלנומה שולחת "בועיות" לשכבת הדרמיס, המסייעות להכין אותה להתפשטות של תאי המלנומה; לדברי החוקרים, המנגנון שנחשף יכול לשמש כסמן לנוכחות מלנומה ואולי אף לתרום לטיפולים נגד המחלה

תאי סרטן עור (צילום: אילוסטרציה)

מחקר שנעשה בישראל, בשיתוף חוקרים מגרמניה, איתר חלק ממנגנון ההתפשטות של סרטן העור מסוג מלנומה ותוצאותיו עשויות לתרום לפיתוח אמצעים טיפוליים לעצירת המחלה.

לפי הודעת אוניברסיטת תל אביב היום (יום ג'), החוקרים מספקים בעבודתם הסבר כיצד חודרים תאי המלנומה אל שכבת העור הפנימית, ובעזרת כלי דם שולחים גרורות ומתפשטים לאיברי גוף אחרים – מוח, ריאות, כבד, עצמות. בנוסף, זוהו במחקר חומרים ביו-כימיים שעשויים לעצור את התהליך הסרטני הזה בשלביו הראשונים.

במחקר נטלו חלק 26 חוקרים ורופאים, והוא הובל על ידי צוות מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, בראשות ד"ר כרמית לוי וד"ר שני דרור מהמחלקה לגנטיקה של האדם. הרופאים שהשתתפו בו היו ד"ר שושנה גרינברגר ממחלקת העור ומנהלת מעבדת המחקר למחלות עור במרכז הרפואי "שיבא" וד"ר רונן ברנר, מנהל המכון האונקולוגי ב"וולפסון". שותפיהם מגרמניה היו חוקרים מהמרכז לחקר הסרטן בהיידלברג (DKFZ). דו"ח המחקר התפרסם אתמול (ב') ככתבת שער בכתב העת Nature Cell Biology.

"אנו מקווים שהממצאים שלנו יסייעו בעתיד להפוך את המלנומה למחלה בלתי מאיימת, שניתן להחלים ממנה בקלות יחסית", אמרה ראשת צוות המחקר, ד"ר כרמית לוי לכלי התקשורת השונים.

במחקר נטלו חלק 26 חוקרים ורופאים, והוא הובל על ידי צוות מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, בראשות ד"ר כרמית לוי וד"ר שני דרור מהמחלקה לגנטיקה של האדם

ד"ר ברנר אמר ל"ישראל היום": במחקר נחשף מנגנון פעולה של תאי סרטן שלא היה מוכר עד כה. נבדקו בו במקביל גם תאים שמסביב לגידול, לא רק תאי מלנומה. הודגמה יכולת ההשפעה האפשרית של טיפול תרופתי על מנגנון ההתפשטות הסרטני כדי לבלום את תהליך חדירת התאי לעור. נראה שיש בכך פוטנציאל לפיתוח תרופות עתידיות, אולי אף כדי למנוע מראש התפתחות מלנומה או לעצור את התקדמות המחלה כשמדובר בגידול קיים ואולי גם בזכות ממצאים אלו תהיה התקדמות בהבנת מנגנוני פלישה של גידולים ממאירים אחרים".

המלנומה היא מחלת סרטן העור הקשה, האגרסיבית והקטלנית ביותר. מדי 52 דקות מת מהמחלה אדם אחד בעולם. ב-30 השנים האחרונות חלה עלייה מתמדת במספר החולים. בישראל מאובחנים מדי שנה ועוד בשלב הראשוני שלה כ-1,000 איש ו-350 מאובחנים מדי שנה בשלב המתקדם של המחלה. כיום יש כבר טיפולים שונים לסוג הסרטן הזה אבל אין מענה מלא.

ידוע, שמה שמאפשר את התפתחות המלנומה החודרנית הוא מעבר התאים הסרטניים מהאפידרמיס שבה מתפתח הגידול הסרטני הראשוני, אל שכבת הדרמיס. בשלב הראשוני, כאשר הגידול הסרטני מתפתח באפידרמיס, אין ביכולתו לשלוח גרורות, כיוון שאין בשכבת עור זאת כלי דם. כלי הדם מצויים בשפע בדרמיס.

ד"ר לוי (40), ביו-כימאית, עשתה את הפוסט-דוקטורט שלה ב"הרווארד". היא אמרה ל"הארץ": "כיום, כשהביופסיה של הגידול מראה חדירה של מילימטר או שניים מתחילים מיד בטיפול אגרסיבי בקשרי הלימפה, מתוך הנחה שהסרטן הגיע לדרמיס ושלח גרורות למערכת הלימפה".

החוקרים מצאו, כי עם חדירת המלנומה לדרמיס שולחים תאי הגידול הסרטני בועיות זעירות המכילות חומר גנטי מסוג מיקרו RNA. "הן מלאות בפיגמנט", ציינה ד"ר לוי לעיתון. "בשונה ממה שקורה בתהליך של שיזוף – הן לא נזרקות לאפידרמיס אלא לשכבת העור הפנימית. גם תכולתן שונה לגמרי. הבועיות הן הביטוי הברור ביותר של 'הכנה' המתרחשת בדרמיס לקראת קליטת תאי המלנומה".

לדבריה, "ממצאי המחקר מראים שינויים מקדימים נוספים, כמו הצטברות ניכרת של תאים ושחרור חומרים מעודדי גדילה. המלנומה מייצרת לעצמה מעין כיס שעוזר לה להיקלט ובהמשך להתפשט".

ד"ר ברנר אמר לעיתון, כי "המחקר מדגים שינוי קונספטואלי. מבחינה מדעית טהורה זו נקודת ציון חשובה בחקר המלנומה. זה תיעוד ראשון של המכניזם בעזרתו יוצרת המלנומה את הסביבה המאפשרת לה לפלוש. באופן פרקטי, חשיפת כל תהליך הקשור להתפשטות סרטן היא בבחינת פוטנציאל לפיתוח תרופות חדשות".

בנוסף דיווחו החוקרים, כי גילו בעבודתם שני חומרים ביו-כימיים ספציפיים שעשויים לעכב או לעצור את התהליך בשלביו הראשוניים. חומר אחד (SB202190) מעכב את שליחת הבועיות מהאפידרמיס לדרמיס; החומר האחר (U0126) מונע את היווצרות השינויים בדרמיס גם לאחר הגעת הבועיות.

שני החומרים, סבורים החוקרים, יכולים לשמש בסיס לפיתוח תרופות עתידיות למניעת מלנומה או לעיכוב התפשטותה. עוד הם סבורים, כי השינויים שזוהו בדרמיס והבועיות עצמן עשויים לשמש כסמנים ביולוגיים מובהקים לאבחון מוקדם של המחלה.

כיום, אבחון המלנומה תלוי בהערכת רופא העור אם הנגע הנראה לעין הוא "נקודת חן" או כתם שיש להסירו ולשלוח לבדיקה. האבחון תלוי גם בתשומת-לב המטופל ובפרק הזמן שעבר מאז שגילה נקודה חשודה ועד שהגיע לרופא. בהקשר זה הוסיפה ד"ר גרינברגר ל"הארץ": "הממצאים המפתיעים יכולים להוות בסיס לאבחון טוב יותר וגם לעיכוב התפתחות המחלה. ייתכן שבעקבות ממצאי המחקר יפותחו אמצעים טיפוליים שיאפשרו עיכוב במעבר תאי המלנומה מהאפידרמיס לדרמיס, אפילו ברמת הרופא הראשוני. מאחר שתהליך האבחון מתארך לעתים המחלה הופכת חודרנית. לכן לחשיפת המנגנון יש משמעות רבה".

נושאים קשורים:  חדשות,  מלנומה,  סרטן עור,  הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב,  המרכז הרפואי "שיבא",  המרכז הרפואי וולפסון,  מחקר
תגובות