העיתון "כלכליסט" פירסם בסוף השבוע (יום ו') פרטים חדשים מתוך טיוטת פרק הבריאות ב"חוק ההסדרים" הקרוב, כפי שהגיעה לידי כתבי העיתון. בין השאר, כולל הפרק את היוזמה של שר האוצר משה כחלון ושר הבריאות יעקב ליצמן להגדלת סל התרופות ושירותי הבריאות באמצעות היטל על ביטוחי הבריאות הפרטיים והמשלימים, וכן הגבלת הפעילות במערכת הפרטית של מנהלי מחלקות בבתי החולים הציבוריים.
עוד בעניין דומה
על-פי טיוטת החוק, לפי הדיווח, ב-2017 יוטל מס בשיעור 3% על ההכנסות של קופות החולים מדמי החבר בשב"ן (שירותי בריאות נוספים/ ביטוחים משלימים) ועל הכנסות חברות הביטוח המסחריות מביטוחי הבריאות. ב-2018 יעלה שיעור המס ל-6% וב-2019 – ל-9%. כתוצאה מכך, יתווספו 200 מיליון שקל בשנה לסל שירותי הבריאות ו-300 מיליון שקל לסל התרופות.
על פי "כלכליסט": ב-2017 יוטל מס בשיעור 3% על הכנסות קופות החולים מדמי החבר בשב"ן ועל הכנסות חברות הביטוח המסחריות מביטוחי הבריאות
ההיטלים הללו, דיווח עוד העיתון, נועדו כדי להתמודד עם ההשפעות החיצוניות של הרפואה הפרטית, הממומנת בידי הביטוחים הפרטיים. דו"ח מבקר המדינה מ-2011 ציין כי הרפואה הפרטית היא בעלת "השפעה שלילית על מערכת הבריאות הציבורית". לפי דו"ח המבקר, הביטוחים הפרטיים עלולים להביא כך שמבוצעות פעולות כירורגיות שאינן הכרחיות מבחינה רפואית, מה שגורר תוספת עלות לפרט ולמשק - ולבזבוז משאבים.
בהצעת החוק גם נמסר, כי לפי נתוני אגף שוק ההון לשנת 2014, שיעור ההחזר לציבור המבוטחים בביטוחי הבריאות הפרטיים עומד על 42% מההכנסות בלבד.
עוד קובעת טיוטת החוק, כפי שמסר "כלכליסט", ששר הבריאות ליצמן יוכל לבצע שינויים בתוכניות הביטוחים הפרטיים על-ידי הורדת שימושים שאינם בסדר תיעדוף גבוה מהיבט היעילות הרפואית ויצירת אחדות בפרק התרופות בביטוחים אלו, במטרה לצמצם את השפעות ההיטל החדש על גובה מחירי הביטוחים.
החוק המתגבש גם קובע כי מנהלי מחלקות חדשים שימונו לאחר כניסתו לתוקף יכהנו במתכונת של קדנציות מוגבלות ובתקופת כהונתם יכהנו במשרה מלאה רק במערכת הבריאות הציבורית. הם יפוצו על כך שאינם יכולים לעסוק ברפואה באופן פרטי בתוספת שכר "ראויה". הממונה על התקציבים, אמיר לוי, מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב ומ"מ הממונה על השכר, יוסי כהן יידרשו לבצע עבודת מטה כדי לקבוע את תנאי השכר החדשים.
עוד כולל חוק ההסדרים מתווה להכנסת עובדי תאגידי הבריאות לבתי החולים באופן הדרגתי, בעקבות ההסכם שנחתם עוד ב-2015 עם ההסתדרות. בעוד עובדי בתי החולים מוגדרים עובדי מדינה, עובדי תאגידי הבריאות אינם כאלו. כאשר הוקמו, התאגידים הוגדרו כישות משפטית נפרדת שאמורה לבצע פעילות רפואית בתשתיות בתי החולים גם לאחר שעות הפעילות הרגילות. משרדי האוצר והבריאות טוענים, לפי הדיווח, כי מדובר למעשה ב"במסלול להעסקת עובדים שלא באמצעות הכללים החלים בשירות המדינה".
טיוטת החוק, כך מדווח העיתון, קובעת ש"קודם כל ייקלטו האחיות, עובדי המעבדות ועובדי הרנטגן. לא תבוצע פעילות הכלולה בסל התקציב בתאגידי הבריאות בשעות הבוקר. תשתנה שיטת ההתחשבנות שבין התאגידים לבין בתי החולים - כדי שתהיה שקופה למשרד הבריאות, במטרה להקטין את התמריצים להסיט אליהם רווחים".
בטיוטת החוק, כך מדווח עוד, גם מפורטות הסנקציות שמתכוונת המדינה להשית על בתי החולים הממשלתיים שלא יגיעו לאיזון תקציבי. בתי החולים הממשלתיים שלא עמדו בשנה הקודמת בחוק התקציב השנתי או שצפויים לחרוג מתקציבם בשנת תקציב מסוימת לפי תחזית, לא יהיו זכאים החל מינואר 2017 לקבל תקציבי פיתוח, הצטיידות ותמיכות. כן ינקטו צעדים משמעתיים נגד מנהלי בתי חולים וסמנכ"לי כספים במוסדות אלו שחרגו מתקציבם. לא תתאפשר קליטת כוח אדם חדש בבתי החולים הללו. בתי חולים מצטיינים יקבלו תמריצים כספיים.