בישראל יש כל שנה כ-200-300 מקרים של פגיעה בפוריות בני נוער העוברים טיפולים כימותרפיים והקרנות כדי להתמודד עם מחלת הסרטן; כך מעריך פרופ’ מחמוד חליחל, יו"ר-שותף של המרכז החדש למחקר מתקדם וחינוך ברבייה (CARER) של הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע ובית החולים "סורוקה".
עוד בעניין דומה
פרופ' חליחל אמר את הדברים בשיחה מיוחדת עם "דוקטורס אונלי", לקראת יום העיון הרפואי-מקצועי ראשון מסוגו, שיתמקד בנושא "עתיד הפוריות בבנים צעירים עם מחלה ממארת הדורשת טיפול כימותרפי אגרסיבי".
לכנס, שייערך ביום רביעי הקרוב (25 במאי), יגיע גם אורח מארה"ב - פרופ’ קייל אורוויג מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פיטסבורג, העוסק בחקר השימוש בתאי גזע מרקמת אשך לשם יצירת תאי זרע במעבדה.
פרופ' מחמוד חליחל (צילום: פרטי)
"בשלב זה, מבקשים הרופאים מההורים את ההסכמה ליטול רקמה מהאשך ומקפיאים אותה כך שאולי תוכל לשמש בעתיד להפקת תאי זרע"
האירוע מתקיים שנה לאחר תחילת פעולתו של המרכז, "כאשר הכוונה עתה היא ליצור שיתופי פעולה מחקריים עם עמיתים בחו"ל וגם להתחיל לפרסם ממצאים מעבודות מחקר ראשוניות שנעשות במעבדה שלנו, בהן הושגו כמה תוצאות חיוביות שעשויות לאפשר בעתיד פתרון לאותם צעירים", ציין פרופ’ חליחל, שינחה את הכנס.
לדבריו, "בערך 80% מהחולים אכן שורדים בעקבות הטיפול הכימותרפי, אבל כ-20%-60% מהם הופכים ללקויי פוריות בדרגות שונות. יש ביניהם כאלה שכלל אינם מייצרים כגברים בגירים תאי זרע עקב הטיפול שעברו, אבל אצל חלק מהם ניתן למצוא בביופסיה תאי זרע בודדים. את אלו ניתן להקפיא, כדי שישמשו בבוא העת בהפריה חוץ-גופית.
"אחת המגבלות המשמעותיות ביותר היא שגופם של ילדים ונערים מתחת לגיל 15 לרוב אינו מייצר עדיין תאי זרע ואם אלו חלו ויש להתחיל בטיפול הכימותרפי קיים סיכון, שהם יישארו לאחר מכן לא-פוריים או עם תאי זרע בודדים שנותרו באשכים. עבור אלו, בשלב זה, אין פתרון רפואי שיאפשר להם בבוא העת להביא לעולם את צאצאיהם הביולוגיים".
פרופ' חליחל מוסיף: "יום העיון נועד בין השאר להציג את האמת במלואה, אבל גם לחשוף כמה חידושים שנעשים כבר במעבדות, בכלל זה אצלנו. בשלב הזה, כאשר מדובר בילד שחלה בסרטן, מבקשים הרופאים מהוריו לאחר שקיבלו הסבר מקיף היתר ליטול ביופסיה מהאשך לפני תחילת הטיפול הכימותרפי האגרסיבי, ולשמור אותה בהקפאה בשיטה מסוימת, כך שאולי בעוד 20-10 שנה - או לפני כן - יימצא הפתרון הרפואי הראוי שיאפשר לאותם ילדים לחזור להיות פוריים. אנחנו מאמינים שיהיה פתרון כזה".
פרופ' חליחל אומר, כי פרופ' אורוויג שותף למאמץ המחקרי שנעשה במעבדתו. "הכיוונים שעליהם מדברים עתה כוללים שימוש בתאי גזע מרקמת אשך שיעברו תרבית במעבדה ליצירת תאי זרע או שימוש בתאי גזע עובריים או בתאים שעברו הנדסה גנטית".
את דברי הפתיחה תנשא פרופ’ רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, ד"ר אהוד דודסון מנהל "סורוקה", פרופ’ מתי לוננפלד, יו"ר חטיבת נשים בסורוקה" ויו"ר-שותף של מרכז CARER, פרופ’ פואד עזאם מ"איכילוב" שהוא יו"ר האיגוד הישראלי לחקר הפוריות (איל"ה) וד"ר שיפרה אש ממרכז "שניידר" לרפואת ילדים שהיא יו"ר האיגוד הישראלי להמטו-אונקולוגיה ילדים.
את שני המושבים המקצועיים ינחו ד"ר אלי לויטס מהיחידה להפריה חוץ גופית ב"סורוקה", פרופ’ יוסף קפלושניק, פרופ’ חליחל וד"ר אש. את ההיבטים המשפטיים-אתיים הנוגעים לשימור הפוריות בקרב ילדים חולי סרטן לפני גיל הבגרות תציג מירה היבנר-הראל, היועצת המשפטית של משרד הבריאות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
