מחקר זה בוצע על מנת לחקור את ההיארעות של מחסור ביוד והשפעותיו על התפקוד הנפשי בקרב ילדים שהופנו לבית החולים הלימודי והמחקרי לאם ולילד על שם ד"ר סמי אולוס (Sami Ulus Maternity and Children’s Training and Research Hospital) באנקרה שבטורקיה. הילדים אובחנו פרוספקטיבית כסובלים מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (attention deficit/hyperactivity disorder – ADHD).
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו 89 ילדים שהופנו לבית החולים בין ספטמבר 2009 ליוני 2010 עם אבחנה של ADHD. הורי הילדים מילאו שאלונים מטעם החוקרים, ובנוסף מילאו ההורים והמורים את שאלוני הדירוג של קונר. הילדים עברו את מבחן האינטליגנציה של וקסלר (IQ) ובדיקות דם למדידות רמות TSHי (thyroid-stimulating hormoneי), T3 חופשי, T4 חופשי, תירוגלובולין, anti-thyroid peroxidase, אנטי-תירוגלובולין ורמות יוד בשתן.
גיל המשתתפים הממוצע היה 9.41 ± 1.95 שנים ו-83.1% מהמשתתפים היו בנים. רמת היוד בשתן היתה 92.56 + 22.25 מק"ג לליטר בממוצע. 71.9% מהמשתתפים אובחנו כסובלים ממחסור ביוד, וכולם היו עם מחסור קל בלבד.
לא נמצא קשר מובהק בין רמות היוד בשתן לבין הציון במבחן האינטליגנציה או דירוג בסולם קונר לפי ההורים או המורים. עם זאת, נמצא קשר מובהק בין רמות היוד בשתן לבין היפראקטיביות לפי דיווח של מורים בסולם קונר (p<0.05). כמו כן, נמצא קשר מובהק בין אבחון של הפרעות למידה או פיגור שכלי לבין הציון בחלק של העדר קושי בריכוז (freedom subtest) במבחן האינטליגנציה (p<0.05).
מחקר זה מדגיש את ההשפעות של מחסור ביוד על הבנה, תפישה, ריכוז ולמידה. עם זאת, יש צורך במחקרים מבוקרים עם הקצאה אקראית כדי לתמוך בתוצאותיו.