חדשות

הסכמה בין האוצר לבריאות: 900 מיליון שקל לתוכנית לחיזוק המערכת הציבורית

כך הודיע מנכ"ל משרד הבריאות בכנס ים המלח; לדבריו, נתוני המשרד מצביעים על כך שהפניה עצמית אינה נובעת מאתיקה לקויה של רופאים, אלא בשל המחסור בתורים במערכת הציבורית; התקציב יוקצה למשכורות "פול-טיימרים", להפעלת בתיה"ח אחרי הצהריים ולתמריצים לקופות

מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, משה בר סימן טוב. "הגיע הזמן שנבחרי הציבור יילחמו על התיק הזה". צילום: פלאש 90

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הודיע אתמול (ד'), כי משרדי הבריאות והאוצר הגיעו להסכמה לפיה יוקצו 900 מיליון שקל בשנים הקרובות לקיצור התורים במערכת הבריאות הציבורית.

בר סימן טוב הודיע על ההסכמה בכנס ים המלח השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, אליו הגיעו בכירי מערכת הבריאות.

הוא הוסיף, כי בקרוב יתפרסמו התקנות הקובעות "תקופת צינון" בין ביקור אצל רופא במערכת הציבורית לבין ביקור או ביצוע פרוצדורה אצל אותו רופא, במערכת הפרטית. האיסור עבר בחקיקה בכנסת בסוף השנה שעברה.

מנכ"ל משרד הבריאות סיפר, כי מנתונים שאסף המשרד עלה כי "הפניה של רופאים לעצמם" אינה נובעת מאתיקה לקויה בקרב הרופאים, אלא דווקא מבעיות במערכת הבריאות הציבורית, הסובלת מחוסר זמינות של תורים. עם זאת, הוא קבע כי הפניית מטופלים של המערכת הציבורית לטיפולים וניתוחים במערכת הפרטית "השאירה את המערכת הציבורית חסרת אונים".

בר סימן טוב: "זה הרבה יותר ממהלך טקטי לגבי תור לניתוח מסוים, אלא מהלך שנועד להזיז את מרכז הכובד למערכת הציבורית"

האיסור על הפניה עצמית של מטופלים יחייב העמדת משאבים שונים למערכת הציבורית. בין השאר מנה בר סימן טוב את הצעדים הבאים, שיתוקצבו במסגרת ההסכמות בין הבריאות והאוצר:

- הפעלת הרופאים כ"פול טיימרים", כך שרופאים שיתחייבו לעבוד רק במערכת הציבורית בכל שעות היום ייהנו משכר מוגדל.

- העמדת תקציב ייעודי להפעלת חדרי הניתוח והמרפאות של בתי החולים הציבוריים גם בשעות אחר הצהריים והערב המוקדמות.

- לשם הגדלת המוטיבציה של קופות החולים ובתי החולים לקצר תורים יהיה צורך בהנהגת תמריצים. "קופה שתקצר יותר תורים, תוריד את שיעורי הפרמיות בבטוחים המשלימים שלה ותיתן יותר מענה לצרכי הפריפריה - תתוגמל יותר", אמר בר סימן טוב, "כנ"ל בתי החולים שיגדילו זמינות תורים וישפרו את איכות השירות"..

לדברי בר סימן טוב, "אנחנו יודעים שהמטופלים מעדיפים את המערכת הפרטית משלוש סיבות: זמינות התורים, שפעמים רבות משיגים אותם בתוך זמן קצר; חוסר הוודאות בנוגע לרמת המומחיות של הרופא-המנתח המטפל, והרצון להבטיח את זהות המטפל באופן ספציפי. בפרויקט זה ניתן מענה לשלושת אלו - והמטופל יעדיף בעצמו את המערכת הציבורית".

הוא הסביר: "נקצר את התורים ונבטיח את איכות הטיפול. ייקבעו כללים ברורים ושקופים שיבטיחו לציבור את סטנדרט הטיפול וגם תתאפשר רמת שליטה גבוהה יותר על זהות המטפל".

בר סימן טוב הגדיר את פרויקט קיצור התורים כ"פרויקט לאומי ענק" ומהלך אסטרטגי עמוק: "זה הרבה יותר ממהלך טקטי לגבי תור לניתוח מסוים, אלא מהלך שנועד להזיז את מרכז הכובד למערכת הציבורית ולהראות לציבור ולמערכת שאנחנו יכולים להציב מטרות ולעמוד בהן".

סקר בנוגע לשימוש במידע רפואי

בכנס הוצגו גם ממצאי סקר ראשון מסוגו, שעסק בעמדות הציבור והרופאים בכל הנוגע לשימוש במידע רפואי (בדיקות , סיכומי-מחלה, דו"ח תוצאות ניתוח, מידע על מחלות) שנאסף לתיק הרפואי של מטופל – לטובת מחקר.

את הסקר ערך צוות בהובלת ד"ר גיל סיגל, ראש המרכז למשפט רפואי, ביו-אתיקה ומדיניות בריאות בקריה האקדמית אונו, יחד עם היחידה לביו-אתיקה ומדיניות גנטית במכון גרטנר. 501 מהנשאלים (52% גברים, 48% נשים), היוו מדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית (מעל גיל 18). כן הופנו שאלות ל-100 מומחי רפואה, ו-87 מהם השיבו.

82% מהנשאלים השיבו כי לא יתנגדו לשימוש בנתונים השונים לצורך מחקרים רפואיים, בתנאי שהפרטים האישיים לא יזוהו ויישארו אנונימיים. 45% מקרב הרופאים והמומחים השיבו שאינם מתנגדים ו-43% - שאינם מתנגדים אבל מציבים תנאים מסוימים. רק 6% מהמומחים הביעו "התנגדות תקיפה", לעומת 13% מהציבור.

המסקנה מהסקר המפורט היתה, שהציבור בישראל רואה חשיבות בקידום המחקר הרפואי-מדעי... אבל חושש ממיסחור של הנתונים

99% מהמומחים ו-90% מהציבור השיבו כי סוג המידע הלא מזוהה שניתן להשתמש בו ללא תנאי למחקר הוא מתוצאות בדיקות דם, 84% אמרו כי ניתן להשתמש במידע לגבי מחלות גנטיות (77% מהרופאים), 89% מהציבור ו-97% מהמומחים בהקשר למחלות כרוניות, 74% מהציבור ו-79% מהמומחים והרופאים בקשר למידע הנוגע למחלות ומצבי נפש ו-77% מהציבור ו-81% מרופאים לגבי מחלות המועברות במגע מיני.

על השאלה למי שייך המידע הרפואי האנונימי, השיבו 27% מהמומחים ו-19% מהציבור – שהוא שייך למטופל, לבית החולים או לקופת החולים. 47% מהרופאים ו-38% מהציבור – שהוא שייך למטופל אבל גם לציבור (כמשאב לצרכי מחקר). רק 14% מהציבור ו-8% מהרופאים השיבו כי הוא שייך גם למשרד הבריאות כדי שיוכל להשתמש בו להגברת הפיקוח או לתכנון. 25% מהציבור ו-16% מהרופאים והמומחים ענו כי המידע הזה שייך אך ורק למטופל.

עוד עלה מהסקר כי 78% מהציבור חושב שיש צורך לקבל את הסכמת המטופל לעשות שימוש במידע שנאסף בתיקו הרפואי (גם כשמדובר במידע לא מזוהה) ו-60% מהרופאים.

המסקנה מהסקר המפורט היתה, שהציבור בישראל רואה חשיבות בקידום המחקר הרפואי-מדעי, מבקש להיות מעורב ובעיקר מיודע – אבל גם לא מסתיר את חששותיו מפני מיסחור בנתונים שמצטברים לשם מחקר כזה.

מנכ"ל משרד הבריאות אמר בהקשר לכך שבקרוב תהיה הכרעה במשרד הבריאות בסוגיית התיקים הרפואיים: אם ליצור תיק מאוחד לכל בתי החולים הממשלתיים, או לכלל ארגוני הבריאות בישראל.

נושאים קשורים:  חדשות,  משרד הבריאות,  רפורמה בבריאות,  כנס ים המלח,  "פול טיימרים,  מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן-טוב,  המכון הלאומי לחקר שירותי ומדיניות הבריאות
תגובות
אנונימי/ת
25.02.2016, 21:59

ומתי יוסיפו מיטות ואנשי צוות-רופאים, אחיות, מעבדות וכו' ?
אחרת נשאר תקועים.

אנונימי/ת
26.02.2016, 00:16

סוף סוף מנכ"ל שלא סבור כי בכל תחלואי מערכת הבריאות אשמים הרופאים חסרי האתיקה ותאבי הבצע. סוף סוף מישהו שמבין שחסר הרבה כסף וגם מביא אותו. אולי בעצם המאבק של הר"י נגד מינוי מנכ"ל שאינו רופא - היה מיותר. נראה שהוא עולה על קודמיו הרופאים...

אנונימי/ת
26.02.2016, 11:50

כול פעם שמדברים על תורים ארוכים וכו' מדברים על ניתוחים . מה עם המקצועות בהם לא מנתחים? למשל ,תורים לראומטולוג,אלרגולוג וכו' במקומות מסויימים הוא 3 חודשים ויותר כי אין מספיק ימי מרפאה/תקנים למקצועות אלו. מי מרוויח מי זה? הרופאים שעובדים בפרטי כמובן !!! מי מפסיד ? המטופלים כמובן. אבל למי זה מעניים ? הרי הם לא צריכים לעבור ניתוח אז בכול הדיונים אלו חולים (ורופאים...) שקופים...

לצערי, הזוג העומד בראש משרד הבריאות, מניח שהכסף יענה הכל.
כל מה שמוצע הינו בחזקת "לעג לרש" וטלאי על גבי טלאי למערכת הבריאות הציבורית המדרדרת במהירות ועתידה לקרוס, באם גישה זו תתמיד.
בינתיים אין מושיע! עדיין לא קם מביננו הגורם שיזעק בקול שישמע ברחבי המדינה:
"אבל המלך עירום!!!"
לדעתי יש להקים בדחיפות צוות הגוי מקצועי להכנת "מדיניות בריאות לאומית " לעשור הקרוב (2016 - 2025), שיגיש את תכניתו לאישור הכנסת תוך 9-8 חודשים! (הנתונים ידועים והמומחים קיימים בינינו!!!)
זה יהיה מסמך שלאחר אישורו לא יהיה תלוי בממשלה מכהנת..!
המדיניות שתאושר תכיל תקציב רב שנתי, שיקל בצורה בולטת על עבודת המערכת;
הוא כמובן יכלול תכנית פיתוח רב שנתית , תוך התיחסות מובנת למצוקות הקיימות, ובהתאם לפיזור הגיאוגרפי המתחייב והעליה בתוחלת החיים.
תכנית זו גם תתיחס לטכנולוגיות המתחדשות וכו' וכו'.
מעל לכל, יעלם הצורך לעמוד מידי שנה בשנה "כעני בפתח " מול דלתות האוצר! מערכת הרפואה הציבורית תזכה סוף-סוף להתיחסות כמו נושא ה"ביטחון".(עם תכנית רב שנתית - הרי על כך אין כל וויכוח!).
"בריאות העם" הינה נושא בטחוני מן המעלה הגבוהה ביותר (כך גם צריכה להיות ההתיחסות לחינוך!)
על הצורך לגבש "מדיניות בריאות לאומית" התרעתי לפני 30 שנה כמנכ'ל, אבל נשמעתי אז "כקול הקורא במדבר"!
עתה , "משהגיעו מים עד נפש" - אולי יתרחש הדבר!
אסור להרים ידיים! אסור להתיאש!
בכל הכבוד הראוי לקוראים, פרופ תיאו דב גולן.