מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הודיע אתמול (ד'), כי משרדי הבריאות והאוצר הגיעו להסכמה לפיה יוקצו 900 מיליון שקל בשנים הקרובות לקיצור התורים במערכת הבריאות הציבורית.
עוד בעניין דומה
בר סימן טוב הודיע על ההסכמה בכנס ים המלח השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, אליו הגיעו בכירי מערכת הבריאות.
הוא הוסיף, כי בקרוב יתפרסמו התקנות הקובעות "תקופת צינון" בין ביקור אצל רופא במערכת הציבורית לבין ביקור או ביצוע פרוצדורה אצל אותו רופא, במערכת הפרטית. האיסור עבר בחקיקה בכנסת בסוף השנה שעברה.
מנכ"ל משרד הבריאות סיפר, כי מנתונים שאסף המשרד עלה כי "הפניה של רופאים לעצמם" אינה נובעת מאתיקה לקויה בקרב הרופאים, אלא דווקא מבעיות במערכת הבריאות הציבורית, הסובלת מחוסר זמינות של תורים. עם זאת, הוא קבע כי הפניית מטופלים של המערכת הציבורית לטיפולים וניתוחים במערכת הפרטית "השאירה את המערכת הציבורית חסרת אונים".
בר סימן טוב: "זה הרבה יותר ממהלך טקטי לגבי תור לניתוח מסוים, אלא מהלך שנועד להזיז את מרכז הכובד למערכת הציבורית"
האיסור על הפניה עצמית של מטופלים יחייב העמדת משאבים שונים למערכת הציבורית. בין השאר מנה בר סימן טוב את הצעדים הבאים, שיתוקצבו במסגרת ההסכמות בין הבריאות והאוצר:
- הפעלת הרופאים כ"פול טיימרים", כך שרופאים שיתחייבו לעבוד רק במערכת הציבורית בכל שעות היום ייהנו משכר מוגדל.
- העמדת תקציב ייעודי להפעלת חדרי הניתוח והמרפאות של בתי החולים הציבוריים גם בשעות אחר הצהריים והערב המוקדמות.
- לשם הגדלת המוטיבציה של קופות החולים ובתי החולים לקצר תורים יהיה צורך בהנהגת תמריצים. "קופה שתקצר יותר תורים, תוריד את שיעורי הפרמיות בבטוחים המשלימים שלה ותיתן יותר מענה לצרכי הפריפריה - תתוגמל יותר", אמר בר סימן טוב, "כנ"ל בתי החולים שיגדילו זמינות תורים וישפרו את איכות השירות"..
לדברי בר סימן טוב, "אנחנו יודעים שהמטופלים מעדיפים את המערכת הפרטית משלוש סיבות: זמינות התורים, שפעמים רבות משיגים אותם בתוך זמן קצר; חוסר הוודאות בנוגע לרמת המומחיות של הרופא-המנתח המטפל, והרצון להבטיח את זהות המטפל באופן ספציפי. בפרויקט זה ניתן מענה לשלושת אלו - והמטופל יעדיף בעצמו את המערכת הציבורית".
הוא הסביר: "נקצר את התורים ונבטיח את איכות הטיפול. ייקבעו כללים ברורים ושקופים שיבטיחו לציבור את סטנדרט הטיפול וגם תתאפשר רמת שליטה גבוהה יותר על זהות המטפל".
בר סימן טוב הגדיר את פרויקט קיצור התורים כ"פרויקט לאומי ענק" ומהלך אסטרטגי עמוק: "זה הרבה יותר ממהלך טקטי לגבי תור לניתוח מסוים, אלא מהלך שנועד להזיז את מרכז הכובד למערכת הציבורית ולהראות לציבור ולמערכת שאנחנו יכולים להציב מטרות ולעמוד בהן".
סקר בנוגע לשימוש במידע רפואי
בכנס הוצגו גם ממצאי סקר ראשון מסוגו, שעסק בעמדות הציבור והרופאים בכל הנוגע לשימוש במידע רפואי (בדיקות , סיכומי-מחלה, דו"ח תוצאות ניתוח, מידע על מחלות) שנאסף לתיק הרפואי של מטופל – לטובת מחקר.
את הסקר ערך צוות בהובלת ד"ר גיל סיגל, ראש המרכז למשפט רפואי, ביו-אתיקה ומדיניות בריאות בקריה האקדמית אונו, יחד עם היחידה לביו-אתיקה ומדיניות גנטית במכון גרטנר. 501 מהנשאלים (52% גברים, 48% נשים), היוו מדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית (מעל גיל 18). כן הופנו שאלות ל-100 מומחי רפואה, ו-87 מהם השיבו.
82% מהנשאלים השיבו כי לא יתנגדו לשימוש בנתונים השונים לצורך מחקרים רפואיים, בתנאי שהפרטים האישיים לא יזוהו ויישארו אנונימיים. 45% מקרב הרופאים והמומחים השיבו שאינם מתנגדים ו-43% - שאינם מתנגדים אבל מציבים תנאים מסוימים. רק 6% מהמומחים הביעו "התנגדות תקיפה", לעומת 13% מהציבור.
המסקנה מהסקר המפורט היתה, שהציבור בישראל רואה חשיבות בקידום המחקר הרפואי-מדעי... אבל חושש ממיסחור של הנתונים
99% מהמומחים ו-90% מהציבור השיבו כי סוג המידע הלא מזוהה שניתן להשתמש בו ללא תנאי למחקר הוא מתוצאות בדיקות דם, 84% אמרו כי ניתן להשתמש במידע לגבי מחלות גנטיות (77% מהרופאים), 89% מהציבור ו-97% מהמומחים בהקשר למחלות כרוניות, 74% מהציבור ו-79% מהמומחים והרופאים בקשר למידע הנוגע למחלות ומצבי נפש ו-77% מהציבור ו-81% מרופאים לגבי מחלות המועברות במגע מיני.
על השאלה למי שייך המידע הרפואי האנונימי, השיבו 27% מהמומחים ו-19% מהציבור – שהוא שייך למטופל, לבית החולים או לקופת החולים. 47% מהרופאים ו-38% מהציבור – שהוא שייך למטופל אבל גם לציבור (כמשאב לצרכי מחקר). רק 14% מהציבור ו-8% מהרופאים השיבו כי הוא שייך גם למשרד הבריאות כדי שיוכל להשתמש בו להגברת הפיקוח או לתכנון. 25% מהציבור ו-16% מהרופאים והמומחים ענו כי המידע הזה שייך אך ורק למטופל.
עוד עלה מהסקר כי 78% מהציבור חושב שיש צורך לקבל את הסכמת המטופל לעשות שימוש במידע שנאסף בתיקו הרפואי (גם כשמדובר במידע לא מזוהה) ו-60% מהרופאים.
המסקנה מהסקר המפורט היתה, שהציבור בישראל רואה חשיבות בקידום המחקר הרפואי-מדעי, מבקש להיות מעורב ובעיקר מיודע – אבל גם לא מסתיר את חששותיו מפני מיסחור בנתונים שמצטברים לשם מחקר כזה.
מנכ"ל משרד הבריאות אמר בהקשר לכך שבקרוב תהיה הכרעה במשרד הבריאות בסוגיית התיקים הרפואיים: אם ליצור תיק מאוחד לכל בתי החולים הממשלתיים, או לכלל ארגוני הבריאות בישראל.