חולי סוכרת נמצאים בסיכון מוגברים לפתח סיבוכים קרדיווסקולריים ואחרים. במחקרים נפרדים נמצא כי פגיעה כלייתית חריפה (acute kidney injuryי - AKI), אלבומין בשתן וקצב איטי של סינון כלייתי (eGFR) מנבאים תוצאים גרועים כל אחד לחוד, אך הערך הפרוגנוסטי של שילוב הגורמים הללו יחד עדיין אינו ידוע.
עוד בעניין דומה
חולי סוכרת סוג 2 שגויסו למחקר העקבה SURDIAGENE היו תחת מעקב פרוספקטיבי עד להיארעות אירוע חמור הקשור לסוכרת, כפי שנקבע לפי ועדה בלתי תלויה: מוות, אירוע קרדיווסקולרי גדול (אוטם לבבי, שבץ, אי ספקית לב, קטיעה ורווסקולריזציה עורקית) או אי ספיקת כליות (הכפלה של רמות הקריאטינין בדם או מחלת כליות סופנית).
במהלך 69 חודשי מעקב, 411 מבין 1,371 משתתפי המחקר חוו AKI במהלך אשפוז. ניתוחים רבי-משתנים הראו כי AKI קשורה באופן מובהק לתמותה קרדיווסקולרית ולתמותה שאינה קרדיווסקולרית, כולל תמותה מסרטן. AKI נמצאה כגורם מנבא חזק לאירועים קרדיווסקולריים גדולים, אי ספיקת לב המצריכה אשפוז, אוטם לבבי, שבץ, קטיעת רגל או רווסקולריזציה, כמו גם רווסקולריזציה של עורק התרדמה (carotid).
AKIי, eGFR נמוך ונוכחות אלבומין בשתן ניבאו תמותה כללית ותמותה קרדיווסקולרית, גם בשילוב של שלושת הגורמים יחד במודלים רבי-משתנים. כל שלושת הסמנים הכלייתיים הללו נמצאו כגורמים מנבאים אף לרוב הסיבוכים ולסיכון לאי ספיקה כלייתית.
לסיכום, AKIי, eGFR נמוך ועלייה ברמות האלבומין בשתן מהווים, כל אחד בנפרד וכולם יחדיו, סמנים חזקים לתוצאים חמורים ותמותה ממחלת הסוכרת.