משקל הגוף הממוצע ממשיך לעלות ברחבי העולם, לרוב עקב עלייה במסת השומן בגוף. מחקר זה בחן את התדירות של שומניות מסיבית שנמצאת בנתיחה לאחר המוות, המגודרת כיכולת של הלב לצוף במיכל המכיל 10% פורמלדהיד.
עוד בעניין דומה
הגדרה זו של שומניות מסיבית מבוססת על כך שרקמת השומן קלה יותר מרקמת שריר הלב. מחקר זה השווה בנוסף ממצאים מסוימים בקרב מטופלים עם לבבות שומניים, לעומת מטופלים עם לבבות שאינם שומניים.
במחקר זה נבדקו לבבות בנתיחה לאחר המוות, במהלך השנים 2013-2014, במרכז רפואי אוניברסיטאי בטקסס, ארצות הברית. הלבבות עברו ניקוי זהיר ונשקלו על ידי אותו בודק. כאמור, נבחנה יכולת הציפה שלהם במיכל המכיל פורמלדהיד, יכולת המעידה על שומניות מסיבית של הלב.
מבין 146 הלבבות שנבדקו, 76 (52%) צפו בפורמלדהיד ו-70 (48%) לא צפו. השוואה בין 76 האנשים שלבבותיהם צפו במיכל אל מול 70 האנשים שלבבותיהם לא צפו העלתה הבדלים מובהקים בממוצע הגילאים (62 ± 13 לעומת 58 ± 14). לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות מבחינת מין, BMI, שכיחות של יתר לחץ דם או סוכרת, אוטם לבבי חריף או היסטוריה של אוטם לבבי, או אם סיבת המוות היתה קשורה או לא לאירוע כלילי.
עם זאת, נמצא קשר חלש בין ה-BMI למשקל הלב, הן בקרב גברים והן בקרב נשים, וגם בקרב לבבות שצפו ושלא צפו בפורמלדהיד.
לסיכום, הגורם היחיד המשפיע על שומניות הלב הוא גיל מתקדם, בעוד שתחלואה לבבית וגורמי סיכון קרדיווסקולריים לא השפיעו על מידת שומניות הלב. כמו כן, משקל הלב, אך לא שומניות הלב, הושפע במידת מה מ-BMI.