במהלך עבודתי בשנה האחרונה כמנהל וכפרופסור לקרדיולוגיה, אני פוגש מעת לעת רופאים מומחים שעלו מצרפת. באופן טבעי, תמיד השתדלתי להאיר פנים ולגלות כלפיהם סבלנות-יתר, במטרה להקל על קליטתם במערכת הבריאות.
עוד בעניין דומה
לפני כשבועיים, לאחר טיפול רפואי מורכב, ביקשו שני רופאים עולים לשוחח עמי על בעיה בהתמחותם הרפואית, וכך למדתי על מסע מכשולים רפואי מייגע שצריך לנסות לפתור, למען המתמחים והרופאים מצרפת, וגם עבור מערכת הבריאות בישראל.
השיטה הצרפתית בלימודי הרפואה שונה משמעותית מבישראל. בשלוש השנים הראשונות בצרפת לומדים למידה תאורטית בלבד. מהשנה הרביעית ועד השישית, כולל, סטודנט לרפואה בצרפת לומד חצי מזמנו לימודי תאוריה וחצי מהזמן נמצא בבית החולים, כדי לתרגל את התאוריה וללמוד קורסים מעשיים הכרחיים נוספים.
לפני כשבועיים, לאחר טיפול רפואי מורכב, ביקשו שני רופאים עולים לשוחח עמי על בעיה בהתמחותם הרפואית, וכך למדתי על מסע מכשולים רפואי מייגע
בסוף השנה השישית כל הסטודנטים עוברים בחינה ארצית אשר מאפשרת, בהתאם לציון המתקבל, לבחור מומחיות ועיר מגורים ועבודה פרקטית בעתיד.
הצלחה במבחן לא הופכת את הנבחן לרופא. בכדי לקבל דיפלומה רפואית צריך להשלים תזה ועבודה (Memory) הקשורים להתמחות שנבחרה, ולהשלים עוד 3 עד 5 שנים של התמחות במשרה מלאה (מספר השנים תלוי בהתמחות שנבחרה), ולזה קוראים בצרפת "l'internat".
שילוב של התמחות וכתיבת תזה מאפשרים לסטודנט הצרפתי לקבל דיפלומה של רופא. מערכת הבריאות הצרפתית נחשבת לאחת מהטובות ביותר בעולם (עפ"י ארגון הבריאות העולמי). הרפואה הציבורית הצרפתית נחשבת למתקדמת ומתמחה במגוון נושאים כירורגיים (בניס, פאריס, ליון, מרסיי, בין השאר) עם מכשור רפואי מהחדישים ביותר.
בשל העלייה הגדולה-יחסית מצרפת בשנה האחרונה, במסגרתה עלו גם רופאים-סטודנטים-מתמחים יהודיים, הם נתקלים בבעיות רבות לקבלת אישור ומעמד של רופא.
משרד הבריאות והמועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית (יחידת השירות למתמחה ונציב פניות המתמחים) צריכים, לדעתי כבכיר ומנהל בבתי החולים, לאמץ אחת משתי האפשרויות בטיפול ברופאים-מתמחים עולים:
1) הכללת השיטה הישראלית, לפיה לאחר שמסיימים בצרפת 6 שנים ראשונות הן לימוד תיאורטי והתנסות בבי"ח, יבצעו בחינות לכניסה לשנה של סטאז' בישראל וקבלת הדיפלומה לאחריה על ידי משרד הבריאות, והתמחות לאחריה (בדיוק כמו סטודנטים שלמדו בישראל). מהלך זה יגרום לסטודנטים מצרפת להתרגל לפעילות ולמומחיות הישראלית באופן ישיר ומפוקח.
2) אפשרות נוספת, לא בהכרח הרצויה אך יתכן שמתאימה לעולים מהצד האישי, לבחור התמחות בצרפת ולעסוק בה שנה-שנתיים ואז לעלות לישראל בתנאי שאנו בארץ נכיר בתקופת ההתמחות החלקית.
כל חולה בישראל ברפואה הציבורית יודע היטב שלמערכת הבריאות חסרים רופאים מיומנים החל ממרדימים, מנתחים, למומחים למחלות הפתולוגיה, נאונטולוגיה, סוכרת וגם למערכות לרפואה דחופה ולחדרי מיון.
הנה ההזדמנות לקלוט ביעילות רופאים יהודים מצרפת - חלקם מצטיינים בתחומם - למערכת בריאות שמשוועת לכוח אדם מיומן
שר הבריאות, הרב ליצמן, ומנכ"ל משרדו, משה בר סימן טוב, עסוקים השכם והערב בתגבור הרפואה הציבורית כמשימה לאומית. גם ההסתדרות הרפואית מעוניינת במתן שירות משופר לחולים בישראל. הנה נקרית לפניהם הזדמנות לקלוט ביעילות, תוך הקפדה על איכות רפואית, עשרות רופאים יהודים מצרפת - חלקם מצטיינים בתחומם - למערכת בריאות שמשוועת לכוח אדם מיומן.
ידוע על עוד עשרות רופאים ומתמחים שרוצים לעלות ולעבוד בישראל כמרכז חייהם, אבל חוששים מבעיות השתלבות. בואו נעשה מאמץ מאחד לקלוט את המתמחים והרופאים העולים מצרפת, עם פחות ביורוקרטיה, כי הם אנשי מקצוע שיתרמו למערכת ,וכל רצונם הוא "לעשות עלייה" ולשרת את העם בישראל.