חדשות

מת ד"ר אלפרד גילמן, חתן פרס נובל שגילה את חלבוני G ותפקידם בתקשורת התא

גילויו של ד"ר גילמן זיכה אותו בפרס נובל בשנת 1994; בין השאר, מחקריו קידמו את ההבנה בנוגע להתפתחותן של מחלות הסרטן, סוכרת ואחרות

פרופ' אלפרד גילמן, חתן פרס נובל (צילום: פרס נובל)

בסוף השבוע שעבר הלך לעולמו ד"ר אלפרד גילמן, שמחקריו על קבוצת חלבוני G, המאפשרת לאותות הכימיים לעבור לפנים התאים הובילו לזכייתו ב-1994 בפרס נובל ברפואה ופיזיולוגיה. ד"ר גילמן מת בגיל 74, לאחר מאבק בסרטן הלבלב. בין השאר, מחקריו קידמו את ההבנה בנוגע להתפתחותן של מחלות הסרטן, סוכרת ואחרות.

בתחילת שנות ה-70 ערך ד"ר גילמן מחקר על תאי לוקמיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וירג'יניה. הוא גילה עניין באותות הכימיים שעוברים מהחוץ אל תוך תאי הרקמות (טרנסדוקציה). הוא גילה במחקר, כי תאי לוקמיה אינם מגיבים לאותות חיצוניים שנשלחים בידי הורמונים. כך נתגלה חלבון שאובד במהלך מוטציה – מה שהוגדר כגורם לאובדן התפקוד של התאים.

בראיון לכתב העת Science ב-1994 אמר ד"ר גילמן, כי חלבוני G מעורבים "בכל דבר, החל ממין בשמרים ועד לקוגניציה בבני אדם"

בהמשך התגלה החלבון בתאים בריאים וכאשר מניחים אותו על הקרומית (הממברנה) של תאי הלוקמיה, הוא גורם לשיקום יכולת החלבון שניזוק לפעול כמתמר. כך, מתאפשרת העברת האינפורמציה הכלולה בסיגנל הכימי שמגיע מבחוץ ומתורגם לסיגנל משני, כזה המובן לתאים.

בתחילת שנות ה-80' בודד ד"ר גילמן מולקולה המשלימה את תרגום האותות – וקרא לה G-protein, מאחר שהיא נקשרת למולקולת ה-GTP (גואנסין טריפוספאט) – שזוהתה כגורם מרכזי בתהליך הטרנסדוקציה. הגילוי נעשה יחד עם ד"ר מרטין רודל מה-NIH, שותפו לפרס הנובל.

התגליות הללו, ציין ה"ניו יורק טיימס" בדיווחו על מותו של ד"ר גילמן, סייעו למדענים להבין טוב יותר כיצד הגוף קולט אותות. התגלה למשל, כי סוגים שונים של סרטן נגרמים בגלל חלבוני G שעברו מוטציה או שמצויים בפעילות-יתר. כמו כן, קודמה תודות לתגליות אלו ההבנה על הסיבות להפרעות בלוטיות תורשתיות, ואת תרומתה של אותה קבוצת חלבוני G להופעת תסמיני סוכרת ואלכוהוליזם.

בראיון לכתב העת Science ב-1994 אמר ד"ר גילמן, כי חלבוני G מעורבים "בכל דבר, החל ממין בשמרים ועד לקוגניציה בבני אדם".

גילמן נולד למשפחה יהודית בניו-הייבן. אביו היה פרמקולוג ידוע-שם באוניברסיטת "ייל" ויסד את המחלקה לפרמקולוגיה בבית הספר לרפואה של "ישיבה יוניברסיטי" בניו-יורק. יחד עם ד"ר לואיס גודמן, כתב  האב את ספר הלימוד הנחשב "הבסיס הפרמקולוגי לתראפויטיקה".

גילמן הבן למד ביוכימיה באוניברסיטת "ייל" וקיבל תואר ברפואה באוניברסיטת "קייז ווסטרן רזרב" ודוקטורט בפרמקולוגיה. בהמשך שימש פרופסור לפרמקולוגיה באוניברסיטת וירג'יניה, שבה ניהל את תכנית ההכשרה המחקרית-רפואית.

לאחר שפרש לגמלאות, מילא את תפקיד המדען הראשי במכון למחקר למניעת סרטן בטקסס, שקיבל מענק מחקר של 3 מיליארד דולר לעשר שנים למחקרי הסרטן שנערכו בו. לאחר שלוש שנים בתפקיד זה התפטר, כשהוא מטיח ביקורת על המכון, שנעשה לדבריו מושפע על-ידי גורמים מסחריים ופוליטיים בכל הנוגע לחלוקת מענקי מחקר.

במיוחד הביע ד"ר גילמן דאגה על תרומה בסך 20 מיליון דולר שקיבל מכון הסרטן מ.ד. אנדרסון מגורם מסחרי, מבלי שעבר ביקורת מדעית מוקדמת. בעקבותיו התפטרו עוד שבעה מדענים-בכירים.

נושאים קשורים:  חדשות,  ד"ר אלפרד גילמן,  מוות,  חלבוני G,  תקשורת תאית,  סרטן,  סוכרת,  פרס נובל
תגובות