כריתת פי הטבעת והחלחולת

מינון גבוה של הקרנות וכימותרפיה ומעקב צמוד אחר סרטן החלחולת מונעים צורך בכריתה כירורגית

מחקר מצא, כי מחזורי טיפול משולבים של הקרנות וכימותרפיה במינון גבוה לטיפול בגידול ממאיר ונתיח בחלק התחתון של החלחולת (rectal cancer), שאחריהם מעקב צמוד וממושך, עשויים למנוע כריתה של פי הטבעת והחלחולת

07.09.2015, 10:31
מכשיר הקרנה (צילום: אילוסטרציה)

כריתה של פי הטבעת והחלחולת, או ניתוח על שם מיילס (Abdominoperineal resection), מהווה את הטיפול הסטנדרטי עבור מטופלים עם סרטן חלחולת (rectal cancer) עם דירוג T2 או T3. עם זאת, ניתוח זה הינו נרחב ומטיל מום, ולכן יש צורך בחלופות טיפוליות.

בוצע מחקר תצפית פרוספקטיבי על מנת להעריך אם טיפול בקרינה (רדיותרפיה) במינון גבוה, בשילוב עם כימותרפיה, יכול לטפל בהצלחה בסרטן בחלק התחתון של החלחולת, ללא התערבות כירורגית.

במחקר השתתפו מטופלים עם אדנוקרצינומה ראשונית ונתיחה, הממוקמת ב- 6 הסנטימטרים התחתונים של החלחולת, עם דירוג T2 או T3 ו-N0-N1. המשתתפים עברו טיפולי הקרנות משולבים בכימותרפיה (chemoradiotherapy) כל סוף שבוע למשך שישה שבועות.

הטיפולים כללו 60 גריי ב-30 מקטעים אל הגידול, 50 גריי ב-30 מקטעים אל קשריות לימפה, 5 גריי כברכיתרפיה מוגברת אל החלק התחתון של החלחולת, וטיפול פומי עם טגפור-אורציל (Tegafur-uracil – Uftoral) במינון 300 מיליגרם למטר רבוע.

בוצעו אנדוסקופיות וביופסיות בקו הבסיס, בשבועות 2, 4 ו-6 ו-8 שבועות לאחר הטיפול. בתום הטיפול הקצו החוקרים מטופלים שהיו עם נסיגה קלינית מלאה של הגידול, עם ביופסיות שליליות או ללא גרורות לקשריות לימפה או גרורות מרוחקות לקבוצת מעקב (watchful waiting). כל המטופלים האחרים הוקצו לניתוח השגרתי. כל המטופלים שהיו בקבוצת המעקב עברו באופן הדוק אנדוסקופיות וביופסיות במיקומים נבחרים, ועם גילוי הישנות מקומית בוצעה כריתה כירורגית.

התוצא העיקרי שנבדק היה הישנות מקומית של הגידול שנה לאחר הקצאה לקבוצת המעקב.

למחקר גויסו 55 מטופלים שטופלו בבית חולים שלישוני בדנמרק בין אוקטובר 2009 לדצמבר 2013. מבין 51 מטופלים שנמצאו מתאימים למחקר, 40 חוו תגובה קלינית מלאה והוקצו לקבוצת המעקב. משך המעקב עד הישנות מקומית בקבוצה זו עמד בממוצע על 23.9 חודשים.

שיעור ההישנות המקומית בקבוצת התצפית לאחר שנה היה 15.5%. ארבעה מטופלים (8%) דיווחו על שלשולים, אשר היוו את תופעת הלוואי החריפה השכיחה ביותר בדרגה III שאירעה במהלך מחזורי הטיפול.

תפקוד השוער (Sphincter) נשמר בקרב מטופלים מקבוצת המעקב: 18 (72%) מבין 25 מטופלים לאחר שנה, ו-11 (69%) מטופלים לאחר שנתיים דיווחו על שליטה מלאה בסוגרים של פי הטבעת.

הרעילות המאוחרת השכיחה ביותר שדווחה היתה דימום מהחלחולת בדרגה III: שני מטופלים מבין 30 (7%) דיווח על דימום מהחלחולת שנה לאחר הטיפול, ומטופל אחד מבין 17 (6%) דיווח על דימום מהחלחולת לאחר שנתיים. לא אירעו תופעות לוואי חמורות או מקרי מוות הקשורים לטיפול.

לסיכום, טיפול משולב במינון גבוה של הקרנות וכימותרפיה ואחריהם מעקב צמוד יכולים להוות חלופה בטוחה לכריתה של פי הטבעת והחלחולת עבור מטופלים עם גידול ממאיר בחלק התחתון של החלחולת.

מקור:
Ane L Appelt, John Pløen, Henrik Harling, Frank S Jensen, Lars H Jensen, Jens C R Jørgensen, Jan Lindebjerg, Søren R Rafaelsen, Anders Jakobsen; High-dose chemoradiotherapy and watchful waiting for distal rectal cancer: a prospective observational study; The Lancet Oncology, Volume 16, No. 8, p919–927, August 2015

נושאים קשורים:  כריתת פי הטבעת והחלחולת,  ניתוח ע"ש מיילס,  Abdominoperineal resection,  סרטן חלחולת (rectal cancers),  רדיותרפיה,  chemoradiotherapy,  טגפור-אורציל,  Tegafur-uracil,  Uftoral,  שלשולים,  שליטה בסוגרים,  מחקרים,  טיפולי קרינה
תגובות