מגזין

חתן הנובל ברפואה שרצה להיות נהג בקיבוץ

פרופ' אבישי גולץ מספר על הרופאים היהודים מלייפציג, וביניהם ד"ר ברנרד כץ, זוכה פרס נובל ב-1970 שנכשל בניסיונו להתקבל לקיבוץ נען לפני המלחמה

בית החולים היהודי בלייפציג (מקור: פרופ' אבישי גולץ)

ב-5 באוקטובר תודיע ועדת פרס נובל על הזוכה בפרס לרפואה ולפיזיולוגיה לשנת 2015, ובכך יחל למעשה "שבוע ההכרזות" השנתי של חתני וכלות הפרסים היוקרתיים במדעים השונים, וגם בספרות ושלום. עד היום זכו 12 ישראלים בפרס, ומבין ה"נובליסטים" במדעים - שישה זכו בפרס נובל בכימיה.

"יתכן שהחמצנו בעבר גם חתן פרס נובל ישראלי ראשון ברפואה", מספר פרופסור אבישי גולץ , יו"ר החברה לתולדות הרפואה בישראל, רופא בכיר במחלקת א.א.ג. ומומחה לניתוחי ראש-צוואר במרכז הרפואי "רמב"ם". "מדובר בסר ד"ר ברנרד כץ (2003-1911), שסיים לימודי רפואה באוניברסיטת לייפציג שבגרמניה, וזכה בפרס נובל ברפואה עם עוד שני שותפים ב-1970".

סר פרופ' ברנרד כץ (מקור: פרופ' אבישי גולץ)

סר ד"ר' ברנרד כץ (מקור: פרופ' אבישי גולץ)

"הוא כמעט עלה לארץ-ישראל, ואולי בנסיבות אחרות גם היה יכול לממש את חלומו להיות כאן אפילו קיבוצניק", סיפר פרופ' גולץ.

ברנרד כץ נולד בשנת 1911 בעיר לייפציג שבגרמניה. הוא למד רפואה בפקולטה לרפואה, שחגגה בחודש יולי השנה 600 שנה לפתיחתה. כץ סיים את לימודיו בשנת 1934, ועבודתו לתואר דוקטור קיבלה ציון לשבח – דבר שכלל לא היה מובן מאליו בתקופה שבה החלו הנאצים לשלוט בגרמניה ולהצר את צעדיהם של התושבים היהודים. עבודתו עסקה בהשפעת מתיחה ומתח שרירים על חדירות התא בשריר – והיוותה בסיס לכל מחקריו בשנים שלאחר מכן.

"מיד לאחר קבלת התואר ברפואה", סיפר פרופ' גולץ, "כתב ברנרד כץ לאחד מחבריו הקרובים ביותר, ד"ר איזידור וייזר, שעלה מגרמניה לפניו והתגורר בקיבוץ נען, וביקש שיסייע לו להתקבל כחבר בקיבוץ. 'אני מוכן גם להביא אתי לארץ-ישראל את מכונית ה'סטודיבייקר' שלי ולשמש כנהג במשק', כתב".

עבודת הגמר של ד"ר ברנרד כץ  (מקור: פרופ' אבישי גולץ)

עבודת הגמר של ד"ר ברנרד כץ (מקור: פרופ' אבישי גולץ)

"מזכירות קיבוץ נען הודיעה לכץ כי בהחלט מוכנים לקלוט אותו כחבר בקיבוץ וגם את מכוניתו, אבל יהיה עליו לקבל על עצמו כל עבודה שתוטל עליו במשק"

"כמנהג מימים ימימה בתנועה הקיבוצית", מספר פרופ' גולץ, "פנייתו-בקשתו הועברה לדיון במזכירות קיבוץ נען וזו הודיעה לכץ, כי בהחלט מוכנים לקלוט אותו כחבר בקיבוץ וגם את מכוניתו, אבל יהיה עליו לקבל על עצמו כל עבודה שתוטל עליו במשק - וזו יכולה להיות לאו-דווקא כנהג".

כשקיבל כץ את תשובת הקיבוץ, ויתר על הרצון-החלום לעלות לארץ-ישראל ובמקום זאת עבר ללונדון. ב-1938 קיבל דרגת ד"ר-במדעים (PhD) מאוניברסיטת לונדון וזמן קצר לאחר זמן מה נסע לאוסטרליה, שם התמחה במעבדתו של הנוירופיזיולוג ג'ון אקלס בסידני. ב-1946 חזר כץ לאנגליה וב-1952 התמנה לפרופסור ולראש המחלקה לביופיזיקה באוניברסיטת לונדון.

אייטנגון ופרויד (מקור: פרופ' אבישי גולץ)

ד"ר אייטנגון (עומד, שני מימין) ופרויד (יושב, ראשון משמאל) (מקור: פרופ' אבישי גולץ)

מחקריו עסקו במיוחד במנגנון הפיזיו-כימי של מעבר בין העצב לשריר. הוא כתב על הנושא הזה כמה ספרים, וספרו "עצב, שריר, סינפסה" תורגם לעברית והוא עד היום ספר עיון בסיסי לסטודנטים לרפואה.

"ב-1970, כאמור, זכה בפרס נובל יחד עם ג'וליוס אקסלרוד (ארה"ב) ואולף פון-אולר (שבדיה). מחקריהם בתחום מדעי הרפואה-פיזיולוגיה הבסיסיים, עוסקים באופן שבו מועברים אותות עצביים בגוף והפרס ניתן על גילוי החומרים הביוכימיים שעוברים מקצות העצבים, במנגנון האחסון, השחרור והנטרול שלהם", סיפר פרופ' גולץ.

פרופסור גולץ הציג את סיפורו של כץ, ואת סיפורם של רופאים יהודים אחרים שלמדו בבית הספר לרפואה בלייפציג - שרבים מהם עלו לארץ-ישראל ותרמו רבות לקידומה של הרפואה בארץ - בהרצאה מיוחדת שנשא בתחילת הקיץ באולם בית החולים האוניברסיטאי של העיר לייפציג, בנוכחות כ-200 איש.

לוי ארנסט פרידנטל (מקור: פרופ' אבישי גולץ)

לוי ארנסט פרידנטל (מקור: פרופ' אבישי גולץ)

"לייפציג היא עיר הולדתה של אמי. בגיל 18, לאחר ליל הבדולח, היא ברחה להולנד שם הוסתרה במהלך המלחמה על ידי משפחה שלאחר מכן הוכרה כחסידי אומות העולם, וכך ניצלה. לפני עשר שנים, נסעתי ללייפציג ובמהלך ביקורי שם יצרתי קשרים עם אנשים מהקהילה הנוצרית המקומית, האוהדים ותומכים בישראל בדרכים שונות. עיריית לייפציג (כמו ערים נוספות בגרמניה, ביניהן ברלין, מערכת ד.א.) נוהגת לארח על חשבונה אחת לשנתיים למשך שבוע יהודים ילידי העיר או צאצאיהם, למה שמכונה שם 'השבוע היהודי'. לאירועים מגיעים יהודים מכל העולם. השנה, במסגרת השבוע היהודי וגם לרגל 1,000 שנה לעיר ו-600 לבית הספר לרפואה, קיבלתי הזמנה להרצות על תרומתם של רופאים מלייפציג לרפואה בארץ.

פרופ' אבישי גולץ )צילום: פרטי)

פרופ' אבישי גולץ (צילום: פרטי)

"סיפרתי למשל, שבשנת 1936-35 הגיע מספרם של הרופאים בארץ-ישראל לכ-1,900 – פי ארבעה לעומת תחילת שנות ה-30. 68% מהם למדו בגרמניה ושליש נולדו בה. סטודנטים יהודים לרפואה באותה תקופה נדדו בין כמה אוניברסיטאות עד שקיבלו את התואר – וזאת לא מסיבות הקשורות בלימודיהם. בודדים החלו ואף סיימו את לימודי הרפואה באותה אוניברסיטה.

"היהודי הראשון שקיבל אישור ללמוד רפואה בלייפציג היה שלמה הירש ברוגהיים, יליד 1754, שגם היה הרופא היהודי הראשון בעל תואר ד"ר מהאוניברסיטה בעיר הזאת.

"במהלך מחקר לקראת ההרצאה מצאתי, כי 29 רופאים יהודיים שיש להם קשר לעיר לייפציג עלו לארץ עד שנת 1948: 26 שלמדו בלייפציג , 3 שנולדו שם ו-3 שעבדו לאחר לימודיהם בבתי החולים בעיר. היחיד שגם נולד, גם למד וגם עבד כרופא בבית החולים הזה ואחר כך עלה לארץ היה ד"ר רפאל חמיצר, סבו של החידונאי דן חמיצר.

רפאל חמיצר ופסל (מקור: פרופ' אבישי גולץ)

רפאל חמיצר ופסל (מקור: פרופ' אבישי גולץ)

"ד"ר חמיצר היה רופא פנימאי שהתמחה במיוחד במחלות כיב-קיבה ומעי (אולקוס) וגם היה רדיולוג. יחד עם זאת גם התפרסם כפסל מוכשר, שעבודותיו הוצגו בתערוכות לא מעטות בארץ וגם בחו"ל".

הראשון מבין הרופאים מלייפציג שהגיעו לארץ, סיפר פרופ' גולץ, היה ד"ר מנחם שטיין. הוא עלה עוד ב-1883 והצטרף לביל"ויים. "כאשר עלה לכאן לא רצה לעסוק ברפואה, משום שראה את עתידו כחלוץ. לשם כך עבר ל'מקווה ישראל' כדי ללמוד חקלאות. באחד הימים נפצע אחד מחבריו והוא 'גייס' את כל הידע הרפואי שלו וטיפל בו . ב'מקווה ישראל' 'גילו' ששטיין למעשה רופא – ובכך הסתיימה הקריירה שלו בחקלאות. הברון רוטשילד הציב אותו ב-1884 כרופא ביפו עבור תושביה היהודיים ויישובי הסביבה. שטיין פתח באחת הדירות ביפו בית חולים שנסגר לאחר זמן קצר, וב-1891 פתח וניהל את בית החולים 'שער ציון', שהיה בית החולים היהודי היחיד בעיר יפו. ב-1912 היה בין חבורת הרופאים שייסדה את ההסתדרות הרפואית".

מנחם שטיין (מקור: פרופ' אבישי גולץ)

מנחם שטיין (מקור: פרופ' אבישי גולץ)

"דמות מרתקת אחרת מבין בוגרי הרפואה בלייפציג שעלו לארץ היה ד"ר מקס אייטינגון", ממשיך ומספר פרופ' גולץ, "הוא היה יליד 1881. הוריו היו מעשירי העיר לייפציג אליה הגיעו מרוסיה בסוף המאה ה-19. האב, חיים, הקים שם את בית הכנסת 'עץ חיים', שהיה השני בגודלו בעיר ונהרס ב'ליל הבדולח'.

"ב-1928 הוא גם ייסד בעיר בית חולים יהודי (80 מיטות) שהיה ברמה גבוהה מאוד ושירת את כלל האוכלוסייה. הבניין עדיין עומד על תלו וכיום הוא מוסד פסיכיאטרי. על הכרכוב יש מגן דוד גדול. ב-1940 סילקו השלטונות הנאצים את החולים ואנשי הצוות היהודים מבית החולים והובאו אליו חיילים גרמנים שנפצעו בקרבות".

מקס אייטינגון נסע בתום לימודיו בלייפציג לשוויץ, כדי להתמחות בפסיכיאטריה בקליניקה של אגון בלויילר באוניברסיטה של ציריך. ב-1907 נשלח אייטינגון עם חולה לזיגמונד פרויד כדי להיוועץ בו. הפגישה עם פרויד הייתה נקודת מפנה בחייו ומאז 'נדבק' בתיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד והיה מראשוני תלמידיו. ב-1909 חזר אייטינגון לגרמניה וב-1920 פתח בברלין מרפאה בה החל גם ללמד את התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד. חולים וסטודנטים הגיעו למרפאתו, שהייתה הראשונה מסוגה , מרחבי גרמניה ומכל העולם.

עם עליית הנאצים לשלטון מיהר מקס אייטינגון לעלות לארץ, התיישב בירושלים והקים בה את החברה הפסיכואנליטית הישראלית.

בין הרופאים האחרים שהגיעו לארץ מהעיר לייפציג שם סיימו לימודיהם ברפואה, מזכיר פרופסור גולץ גם את פרופסור יוסף לכמן, שהקים את המחלקה לא.א.ג בהדסה ירושלים ואת פרופסור לוי ארנסט פרוידנטל שהיה ממקימי קופת חולים "מכבי" – ושימש בה כמזכיר והיו"ר הראשון.

נושאים קשורים:  מגזין,  היסטוריה של הרפואה,  פרופ' אבישי גולץ,  לייפציג,  יהדות גרמניה,  פרופ' ברנרד כץ,  החברה לתולדות הרפואה בישראל,  פרס נובל
תגובות