פסק דין בעליון: רופא השולח מטופל לבדיקות חייב לוודא שהוא הבין משמעותן

פסק דין שניתן באחרונה על ידי שלושה שופטי בית המשפט העליון, מטיל על הרופא האישי לא רק את האחריות להפנות לבדיקות נכונות ולייעוץ אצל מומחה, אלא גם לקיים שיחה עם המטופל על הבדיקות ולוודא שהמטופלים קיבלו את התוצאות והבינו אותן.

פסק הדין, המחזיק 41 עמודים, ניתן ב-9 בפברואר על ידי השופטים מרים נאור, ניל הנדל וצבי זילברטל. נקבע בו, כי המכון הגנטי בבית החולים "הדסה" ורופא נשים מ"קופת חולים מאוחדת" ישלמו פיצויים לזוג הורים לתאומים בני תשע, שילדיהם סובלים ממחלת מוח קשה.

העליון: הרופא "לא מילא אחר החובה לשאול את המטופלת אודות הייעוץ אליה הופנתה על-ידו ולוודא באיזו מידה הוא הובן"

השופטים קבעו, שהתנהלות הדסה והרופא במהלך ההיריון של האם היתה רשלנית והובילה לכך ש"נשללה מההורים האפשרות לשקול אם הם חפצים בהריון". לפי פסק הדין, למרות שהגניקולוג שביצע את מעקב ההיריון הפנה את ההורים לכל הבדיקות הנדרשות, הוא "לא מילא אחר החובה לשאול את המטופלת אודות הייעוץ אליה הופנתה על-ידו ולוודא באיזו מידה הוא הובן על-ידה. הסבר כזה היה יכול למנוע את היריון התאומים".

להלן תיאור המקרה כפי שהוא מופיע בפסק הדין: התאומים נולדו להוריהם לאחר שלושה ילדים, כאשר הבת הבכורה סבלה מפגיעה מוחית קשה ונפטרה כשהיתה בת 8. האם פנתה בתחילת ההיריון לגינקולוג ב"מאוחדת" שביצע את מעקבי ההריונות הקודמים וזה היפנה לבדיקות סקר ראשון ושני ואולטרה-סאונד וכן לסקירת מערכות מורחבת שבוצעה בהדסה. הסקירה לא העלתה ממצא חריג.

הרופא המליץ על בדיקת אולטרה-סאונד אחת לשבועיים. האם ביצעה אותן ותוצאותיהן היו תקינות. לקראת הלידה ביקרה האם אצל הרופא בפעם האחרונה, והוא הפנה אותה להמשך מעקב במרפאה להיריון בסיכון של קופת חולים מאוחדת. עם זאת, האם לא הגיעה למרפאה למרות שהופנתה אליה.

התאומים נולדו בתחילת 2006 בלידה רגילה. בדיקה גופנית ביום השחרור מבית החולים היתה תקינה, אך בשלב בהמשך חלה נסיגה בהתפתחותם.

ההורים הגישו תביעה על "הולדה בעוולה", וטענו בין היתר כי אילו היו יודעים שקיים סיכון שילדים נוספים שלהם ילקו במחלה כמו זאת של בתם הגדולה, היו מפסיקים את היריון התאומים.

העליון: "תוצאות בדיקות הדם היו תקינות, אך היועצת הגנטית לא שללה קיומה של בעיה גנטית וסיכון להישנות המחלה"

שופטי העליון קבעו, כי למרות שתוצאות הבדיקות הגנטיות היו "תקינות", "היה מקום לזמן את ההורים לייעוץ חוזר לאחר קבלת תוצאות הבדיקות, ולהסביר להם את הסיכון להישנות המחלה של האחות הבכורה".

בפסק הדין מותחים השופטים ביקורת על נוהל קופת-חולים, לפיו כשמדובר בתוצאות תקינות של בדיקות הן נשלחות בדואר. "אמנם", כתבו, "תוצאות בדיקות הדם היו תקינות, אך היועצת הגנטית לא שללה קיומה של בעיה גנטית וסיכון להישנות המחלה. מסקנה זו איננה יכולה להיחשב כ'תוצאה תקינה'".

עוד כתבו השופטים, כי המכתב להורים מורכב וכולל מושגים שמלוא משמעותם איננה מובנת לאדם מן היישוב שאיננו בעל השכלה רפואית. "כדי שמטופל מן היישוב יוכל להגיע להחלטות מושכלות על הרופא נדרש להסביר את מלוא המשמעות, וכך לא נעשה", נכתב.

מזכ"לית הר"י, עו"ד לאה ופנר: "יש כיום מגמה להרחיב את אחריות הרופא למצב של כמעט אחריות מוחלטת"

השופטים הפכו את החלטת בית המשפט המחוזי, שהטיל על ההורים אשמה משום שנמנעו מלברר את משמעותן של תוצאות הבדיקות. "לא ניתן לייחס לאם אדישות או רשלנות ביחס להיריון", נכתב בפסק דין העליון שבו נפסקו להורים פיצויים מוגדלים (לעומת מה שנקבע בערכאה הראשונה) וכן פורטו בו התשלומים החודשיים שישולמו להורים עד שהתאומים יגיעו לגיל 11 ואילך. "הדסה" חויבה לשאת ב-80% מהפיצוי וקופת חולים "מאוחדת" והרופא שטיפל באם בכ-20% .

בתגובה לפסק הדין אמרה עו"ד לאה ופנר, מזכ"לית ההסתדרות הרפואית (שלא היתה צד בפרשה) לאתר "וואלה" : "באחרונה ניתנו פסקי דין שמרחיבים את האחריות המוטלת על הרופא, במיוחד בתחומי היריון ולידה. אין ספק שיש כיום מגמה להרחיב את אחריות הרופא למצב של כמעט אחריות מוחלטת ובכל פעם מעלים את הרף. במצב אידיאלי של מערכת הבריאות היינו יכולים לעשות זאת, אבל בתנאים הקיימים היום, ציבור הרופאים לא יוכל לעמוד בזה. החשש הוא שבמשך הזמן פחות ופחות רופאים יבחרו במקצועות אלו או שנעבור למערכת בריאות מתגוננת".

עו"ד ופנר ציינה עוד, כי הפתרון נעוץ במתן פיצוי אוטומטי לכל משפחה שנולד לה תינוק הנושא מחלה גנטית. הצעת חוק בנושא זה הוגשה עוד לממשלה הקודמת ועל-פיו המדינה תכיר בקושי של הורים אלה ותתמוך בהם.

"הדסה" מסרה בתגובה כי החלטת בית המשפט נלמדת על-ידי ההנהלה. "מאוחדת" טרם הגיבה.

להורדת פסק הדין המלא לחצו כאן