דיון

דרושה עצת חכמים

חברי האיגוד מוזמנים להשיא עצה ולהגיב על מקרה של אשה בת 45 המאובחנת כאישיות גבולית

חסרת בית (צילום: אילוסטרציה)

אישה בת 45 ערירית, גרה בגפה, בדירה מוזנחת מאוד. היא מדיפה ריח רע מאוד.

היא מאובחנת כאישיות גבולית ולה גם מחלות עור ומחלות פנימיות קשות.
מצב הכלכלי גרוע, למרות שלעתים היא מסתובבת עם איי-פאד. היא שמה בפייסבוק הודעות אובדניות וכותבת מכתבים לשרים שונים עם תלונות
שונות.

היא מנסה להתאבד שוב ושוב, אם כי הרושם לדברים דמונסטרטיביים
או כמעט ניסיונות אובדניים ש"נמנעו" ברגע האחרון.

אנו מנסים להרגיעה בתרופות ובשיחות ולסדר לה דיור מוגן דרך סל שיקום.

השת"פ שלה חלקי מאוד, לא יציב, ופעמים רבות מנתקת קשר לכמה חודשים.
לעתים מתאשפזת בבית חולים כללי, ואז אנו מחפשים אותה.... כי לא עונה
לפלאפון.

לאחרונה, היא איימה בהתאבדות, עסוקה בדרישה בלתי מתפשרת מביטוח לאומי לקבל 100% נכות ושירותים מיוחדים. אנו המלצנו שאכן תקבל דברים אלו, אך עדיין אין תשובה והיא לא רגועה.

אתמול עשתה בלגן במרכז העיר ובמקביל התראיינה לפני כמה ימים לעיתון המקומי עם תמונה שלה והצהרה שהיא התייאשה מהחיים, אך היא מודה בראיון במקומון שמי שרוצה למות, לא מדבר על כך.

איך ניתן לצאת מהריקוד המורבידי הזה?

האם להציע ללשכת הרווחה או לעירייה או למשטרה לפנותה לחדר מיון כשעושה סצנה, או שזה אולי פרס (למרות שלא מאשפזים אותה)?

האם ניתן איכשהו למנוע בזבוז המשאבים והזמן של כל הגורמים?

האם היא רוצה תשומת לב ולא טיפול, ואיך להתמודד עם זה?

ד"ר יאנקו יוליאן

נושאים קשורים:  דיון,  עצה,  אישיות גבולית,  התאבדות,  רווחה
תגובות
03.02.2015, 11:46

תודה על העלאת המקרה לדיון. ראשית, יש לדעתי להעלות את שאלת המטרות הטיפוליות ולהגדיר מהי המסגרת הטיפולית אשר בלעדיה לא ניתן יהיה לעזור לה. שנית, העובדה שאשה זו מנסה להשיג תשומת לב באמצעות סצנות מניפולטיביות צריכה להיות מובנת בהקשר התפתחותי, קרי: בילדותה הדרך היחידה להשיג תשומת לב הייתה כנראה בדרכים דרמטיות כאלה, והדבר מאפיין סגנונות אטצ'מנט לא בטוחים. בסכמה-תרפיה מדברים על קונפרונטציה אמפתית: גילוי אמפתיה לצורך לגיטימי (בנקרה זה - בתשומת לב), ועם זאת קונפרונטציה עם האמצעים הלא-אטפטיביים (בבגרות) למילוי הצורך. שלישית, כיוון שהזכרת טיפול בשיחות, חשוב לבדוק את סוג הטיפול. אני הייתי נמנע מגישה דינאמית ומנסה טכניקות הלקוחות מעולם המנטליזציה של פונאגי, ה-DBT של לינהאן והסכמה-תרפיה של יאנג. רביעית, חשוב כמובן לזכור שלא בטוח שניתן לעזור לאשה זו והמסר צריך להיות ברור שאין פה דינמיקה של מציל ומוצלת אלא שיתוף פעולה מקצועי שיש בו מחוייבויות ומגבלות. בהצלחה במקרה הקשה הזה,

שלום אמי,

האבחנה של סכיזופרניה מתבקשת בשל המצב הירוד מאוד של החולה, ההזנחה הקשה וכדומה. העניין הוא שהיא מאוד ורבלית, מאוד "אינטליגנטית", מאוד דואגת לזכויות שלה וזאת בניגוד למצב של סכיזופרניה שהייתי מצפה לסימנים שליליים. בנוסף, לא היו תסמינים חיוביים משכנעים ולמעשה לא היו כאלו בכלל. ואם אתה מתכוון לתהליך, לא ראיתי הידרדרות עם השנים וגם לא סימנים שליליים.
בשיחה שניהלתי עם רופא המשפחה שלה העליתי את האבחנה של תסמונת מינכאוזן או הפרעת אישיות עם הנאה רבה מטיפול ואשפוזים והוא הסכים איתי לגבי רעיון זה.

בנוסף, התפקוד שלה משתנה ויש תקופות טובות למשל כשמשיגה מה שהיא רוצה (שירותים מיוחדים) ותקופות רעות בהם מנסה להתאבד או מאיימת להתאבד (ומבקשת אז בעקשנות הטבות ונלחמת על זכויות אלו עם התרסה מדוע לא נותנים לה הטבות אלו).
גם אני חשבתי בהתחלה שיש לה סכיזופרניה, אבל כנראה שהאבחנה לא נכונה.

ברכות,

יוליאן