טריכוטילומניה מאופיינת במריטות שיער חוזרות על ידי החולה, במודע או שלא במודע. מרבית הסובלים מההפרעה סובלים גם מהערכה עצמית נמוכה, תפקוד פסיכוסוציאלי נמוך והפרעות פסיכיאטריות נוספות, בעיקר הפרעות הקשורות למצב הרוח ולחרדה.
עוד בעניין דומה
בגרסה העדכנית של DSM5 הוכנסה טריכוטילומניה תחת הפרק שעוסק בהפרעות אובססיביות-קומפולסיביות.
בסקירה שיטתית עדכנית סקרו צוות חוקרים מאוניברסיטאות בריטיש קולומביה בוונקובר-קנדה, וקייפטאון בדרום אפריקה את הספרות העדכנית בנוגע לטיפול תרופתי לטריכוטילומניה.
החוקרים הכניסו לסקירתם הן מחקרים רנדומליים-מבוקרים והן מחקרים פתוחי תווית לילדים ולמבוגרים.
לדברי החוקרים, יש מעט מחקרים שעוסקים בסוגיית הטיפול התרופתי להפרעה זו.
החוקרים מצאו, כי עבודות מוקדמות יותר התמקדו בעיקר במעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין, ומרביתן הניבו תוצאות שליליות. בעתיד, קבעו, דרושים מחקרים נוספים, בקנה מידה רחב יותר, שיתמקדו בהשפעת התרופות N-אצטילציסטאין (ראונק; סנפלוס), אולנזפין (טבע) ודרונבינול (רונבין; מגהפארם).
ערכה: ד"ר שירי אלפרט
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
