ההסתדרות הרפואית הגרמנית התנצלה על מעשיה בתקופת הנאצים

ראשי ארגון הרופאים הגרמני BÄK (יBundesärztekammer) הביעו בשבוע שעבר התנצלות רשמית בפני ראשי ההסתדרות הרפואית בישראל, על האופן שבו פעלו רופאים בגרמניה כלפי עמיתיהם היהודים בתקופת הנאצים.

חברי משלחת ההסתדרות הרפואית הגרמנית (מימין), לצד ד"ר אידלמן, יו"ר הר"י (צילום: הר"י)

המשלחת הגרמנית הגיעה למשרד הר"י לפני עשרה ימים. בראשה עמד נשיא הארגון (המאחד את כל רופאי גרמניה), פרופסור פרנק-אולריך מונטגומרי, רדיולוג במקצועו, המכהן בתפקיד מאז 2011. פרופסור מונטגומרי הדגיש, כי בשם ההסתדרות הרפואית הגרמנית וכלל רופאי גרמניה, ארגונו מביע במעמד הזה התנצלות מלאה על ההתנהגות כלפי רופאים יהודים בגרמניה בתקופת השואה.

הארגון הגרמני הוא כיום הגורם הרשמי שאחראי על מתן רישיונות לעיסוק ברפואה במדינה. הוא מהווה למעשה מוסד המשך לאותו גוף שנטל חלק במסע הרדיפות השיטתי של רופאים יהודים בגרמניה בתקופה הנאצית, תוך שיתוף פעולה שהלך והתהדק עם מוסדות השלטון ומילוי קפדני של החוקים שחוקקו לשם הגבלה הדרגתית ביכולתם של רופאים יהודים לטפל בחולים - עד שלילה מוחלטת של רישיונותיהם.

נציגי ה-BÄK אמרו, כי הם מצווים שלא לשכוח את המעשים הלא מוסריים של קודמיהם בתקופת מלחמת העולם השנייה .

יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, ד"ר ליאוניד אידלמן, סיפר, כי המטרה הפורמאלית של הביקור היתה להגיש הזמנה לראשי הר"י לבוא וליטול חלק בשנה הבאה בכנס משותף שיתקיים בברלין לציון 50 שנים ליחסים הדיפלומטיים בין גרמניה לישראל. עם זאת, הוא סיפר כי המשלחת ביקשה במיוחד להיפגש על מנת להעביר את ההתנצלות הרשמית.

"התרשמנו", הוסיף ד"ר אידלמן, "כי השתתפות ארגון הרופאים הגרמני בתקופה הנאצית ברדיפת הרופאים היהודים היא בגדר טראומה מאד רצינית. אחד מחברי המשלחת אף סיפר שכאשר נבחר לתפקיד יו"ר ארגון הרופאים באזור המבורג, קודמו בתפקיד מסר לידיו מפתח לכספת ואמר שזה הדבר הכי חשוב שיש לו להעניק לעמיתו. בכספת מצא רשימה ובה שמות הרופאים היהודים שהארגון שלל מהם את רישיונם לעסוק ברפואה בזמן השואה".

בדיון שהתפתח בפגישה נדונה השאלה כיצד מחנכים את הדור הצעיר והחדש של רופאים בגרמניה להתייחס לשואה.

על פי ספרם של ד"ר ניסים לוי ויעל לוי, "רופאיה של ארץ ישראל בשנים 1948-1799", היו ערב עליית הנאצים לשלטון בגרמניה כ-53 אלף רופאים ומתוכם כ-9,000 רופאים יהודיים (17%). אלו עסקו במיוחד בפסיכיאטריה, נוירולוגיה, רפואת עור ומין וברפואת ילדים (כמחצית מרופאי הילדים בגרמניה היו אז יהודים).

כאשר עלו הנאצים לשלטון בינואר 1933 החלה ההגירה הגדולה של יהודים מגרמניה – ובהדרגה במשך 8 השנים הבאות הלכו והחמירו ההגבלות השונות שהוטלו עליהם: חודשיים בלבד אחר שהיטלר מונה לקאנצלר, פירסם למשל השלטון הנאצי הנחיה ראשונה ולפיה נאסר על רופאים יהודים לעבוד בבתי החולים, תחילה באזור מינכן אבל בהמשך גם במחוזות האחרים. הותר לרופאים יהודים לטפל אך ורק בתושבי האזור היהודים. בהמשך הוטל חרם על רופאים (ובעלי מקצועות ועיסוקים נוספים).. שלושה שבועות לאחר מכן נשללה זכות הרופאים היהודים לעבוד במרפאות קופות החולים. בברלין איבדו אז כ-2,000 רופאים יהודים את משרותיהם .

הצעד הבא היה הטלת הגבלות שונות וקביעת מכסות על סטודנטים לרפואה (גם בתחומים אחרים) שהתקבלו ללימודים באוניברסיטאות. בדצמבר 1935 נאסר למנות רופאים יהודים למשרות חדשות ובספטמבר 1938 נשללו רישיונות העבודה של כל הרופאים היהודים. הם הורשו לטפל מאותו הרגע רק בבני משפחותיהם או ביהודים אחרים, אולם בכפוף להיתר מיוחד. התואר "דוקטור", נשלל מהם והם הוגדרו כ"מטפלים" בלבד. תוארם כפי שחויבו להשתמש בו בעת כתיבת מסמכים היה ''Krankenbehadler". על השלטים של מרפאותיהם וכן על המרשמים שהנפיקו הופיע מגן דוד כחול.

עד 1941, כאשר המלחמה כבר היתה בעיצומה, עזבו את גרמניה על-פי הערכות כ-6,500 רופאים יהודים, כלומר כ-70% מכלל הרופאים היהודים דאז.

ד"ר מרים עופר, מרצה במכללה האקדמית של הגליל המערבי העוסקת בחקר הרפואה, אמרה בהקשר זה ל"הארץ": "ההתנצלות שהושמעה על ידי ההסתדרות הרפואית הגרמנית, ועוד במסגרת ביקור רשמי בישראל, היא צעד חשוב ויש לו משמעות גדולה מאוד. בשנים הראשונות שלאחר השואה וגם בעשרות השנים שלאחר מכן לא היתה התייחסות מערכתית לפעילות הרופאים הגרמנים בתקופת השואה. היתה התייחסות פרטנית של חוקרים ורופאים גרמניים ספציפיים, אולם לא כמערכת. מעשיהם של הרופאים הגרמנים היו חלק בלתי נפרד מפשעי הנאצים.... -45% מכלל הרופאים הגרמנים היו חברי המפלגה הנאצית ותמכו בנידוי רופאים יהודיים".