מטרת מחקר זה היתה לבדוק את ריכוזי ארקוקסיה ב-cerebrospinal fluid) CSF), בפלסמה וברקמת פצע ולהעריך אם לריכוזים אלו יש אפקטיביות קלינית (לדוגמא עיכוב Cox-2) בחולים לאחר ניתוח ירך.
עוד בעניין דומה
המחקר הראה כי ארקוקסיה מופיעה בפלסמה בריכוז יעיל תוך שעה מהמתן ונכנסת ל-CSF לאחר שעה נוספת. המעבר המהיר (שעתיים) התבטא גם באפקטיביות קלינית כפי שנבדקה על ידי דיכוי Cox-2. מסקנת החוקרים היתה, כי לאור ריכוזי התכשיר ברקמה הפצועה ובנוזל הספינלי ואפקט הדיכוי על Cox-2, ארקוקסיה עשויה להיות מתאימה כטיפול נוגד כאבים לפני או אחרי ניתוח.
טראומה כירורגית גורמת לעליה בייצור ציקלואוקסיגנאז 2 (Cox-2) ופרוסטגלנדינים באופן מקומי ובמערכת העצבים המרכזית, דבר המוביל לרגישות לכאב. מתן לפני או אחרי ניתוח של מעכבי Cox-2 סלקטיביים למניעת כאב שלאחר ניתוח הוא אופציה מעניינת: ישנה סבילות מעי טובה, אין עיכוב קרישת דם וישנו סיכון נמוך בלבד להתקפי אסתמה.
המחקר בוצע במתאר אקראי כפול-סמיות מבוקר-פלסבו. 12 חולי אוסטאוארתריטיס בני 55-80 שנים אשר עברו ניתוח אלקטיבי ראשון להחלפת מפרק ירך בודד קיבלו ארקוקסיה 120 מ"ג (8 חולים) או אינבו (4 חולים) בבוקר היום הראשון שלאחר הניתוח. דגימות פלסמה ו-CSF נלקחו 1, 2, 3, 4, 8, 12, ו-24 שעות לאחר המתן ודגימות תסנין רקמתי מהנקז נלקחו טרם המתן ו-1, 3, 8, 12, ו-24 שעות לאחר המתן.
יצירת PGE2 ברקמה נחסמה ע"י מעכבי cox-2, עם הופעתה של ארקוקסיה ברקמה, אשר נמשכה במשך כל תקופת המעקב של 24 שעות.
הממצא העיקרי הוא כי ארקוקסיה מופיעה בפלסמה בריכוז יעיל תוך שעה מהמתן ונכנסת ל-CSF לאחר שעה נוספת. יצירת PGE2 באיזור המנותח פחתה משמעותית עם הופעת ארקוקסיה בתסנין. כמו כן, הודגמה העברה מהירה של ריכוזים אפקטיביים של התרופה ל-CSF ולרקמת הפצע. ארקוקסיה עשויה להיות מתאימה כטיפול לפני או אחרי ניתוח לחולים שאינם בעלי סיכון קרדיווסקולרי ומגיעה לריכוזים משמעותיים ב-CSF ובפצע הניתוחי זמן קצר לאחר המתן.
* המאמר/התמצית כוללת מידע שאינו כלול בהתוויה המאושרת המקומית. החומר ניתן כחומר רקע כללי/מדעי בלבד ואין לראות בו המלצה לטיפול. למידע מלא והתוויות מאושרות ולפני מתן מרשם, יש לעיין בעלון לרופא כפי שאושר על ידי משרד הבריאות