חדשות

הפגייה בבית החולים "מאיר" הוסמכה לפי עקרונות פדרציה בינ"ל

הארגון העולמי NIF קבע עקרונות המבוססים על הגישה הנוירו-התפתחותית לטיפול בפג; "מאיר": "עד כה הוסמכו רק 5 פגיות בעולם"

הפגייה במרכז הרפואי מאיר שבכפר סבא זכתה להיות הראשונה בישראל והחמישית בעולם שקיבלה הסמכה כ"פגיה תומכת התפתחות" מטעם ה-NIF, הפדרציה הבינלאומית של NIDCAP (Newborn Individualized Developmental Care and Assessment Program). מרכזו של הארגון בבית החולים לילדים בבוסטון, והוא הוקם ב-2001. הוא מוגדר כמלכ"ר, שפעילויותיו ממומנות באמצעות תרומות. בראש הארגון עומדת כיום ד"ר גרטכן לאוהון מניו-ג'רזי, שבארה"ב. במשך 11 שנה מיום היווסדו עמדה בראשו ד"ר היידליזה אלס.

בחוות הדעת על הפגייה, שניתנה בידי צוות רב תחומי של הארגון לאחר ביקור שערך בחודש מאי בישראל, נכתב כי הפגייה במרכז הרפואי מאיר מחויבת לעקרונות הגישה של הארגון ומיישמת אותם למופת. כן ציין הארגון כי "הפגייה מהווה מודל השראה לפגיות אחרות: היא מצטיינת במתן טיפול אישי - רגיש לצרכים ההתפתחותיים של הפגים – והטיפול ממוקד בפג ובמשפחתו".

בהודעה לתקשורת שמסר המרכז הרפואי מאיר נאמר, כי "שילוב של מחויבות ללא פשרות, שאיפה למצוינות והתמדה הביאו את צוות הפגייה לבחון את העשייה אל מול אמות מידה בינלאומיות ולהגיש את מועמדותו להסמכה כפגייה תומכת התפתחות על פי עקרונות NIDCAP. הארגון מדגיש את הגישה הנוירו-התפתחותית לטיפול בפג. זו פותחה באוניברסיטת 'הארוורד'"

בית החולים "מאיר" מסר, כי צוות של הארגון הבינלאומי שביקר בארץ כלל רופא ניאונטולוג, אחות פגייה בכירה, ופסיכולוגית פגייה, כולם בעלי ניסיון רב שנים ב-NIDCAP. הצוות בחן את תהליכי העבודה המתקיימים בפועל. הפגייה עמדה בהצלחה ב-125 מדדים של איכות טיפול. המדדים מתייחסים לארבע תחומי עשייה: הטיפול הישיר בפג, הטיפול במשפחה, הטיפול המערכתי בצוות המקצועי, והסביבה הפיזית של הפגייה. ההודעה על ההסמכה התקבלה בסוף יולי האחרון (ראו קובץ מצורף).

מחקרים שנערכו באוניברסיטת הארוורד בארה"ב וגם בבתי חולים נוספים, הראו כי בפגים שטופלו על פי עקרונות שיטת ה-NIDCAP מהלך האשפוז היה קצר יותר, המעבר לאכילה עצמאית מהיר יותר, הם מונשמים פחות זמן וההתפתחות במישור המוטורי והקוגניטיבי טובה יותר. כמו כן, הקשר בין ההורים לפגים והתפקוד של ההורים טובים יותר.

ניתן לתמצת את מטרותיו העיקריות של הטיפול ההתפתחותי התומך, על פי עקרונות ה-NIDCAP, בהפחתת הסטרס אליו נחשף הפג בסביבה החדשה שלו בעת תקופת השהות והאשפוז בפגייה. זו סביבה עתירת גירויים וגורמים מעוררי סטרס לפג כמו אורות, קולות ורעשים וטיפולים רפואיים, בתוספת העובדה כי הפג מנותק תקופה יחסית ממושכת מהאם. חוקרים העוסקים בתחום האונטולוגיה סבורים כי חשיפת פגים לגירויים הללו עלולה לתרום לקשיים התפתחותיים בעתיד כמו הפרעת קשב וריכוז, בעיות התנהגותיות, קשיים מוטוריים וקשיי למידה ואחרים. לכן הטיפול לפי השיטה והעקרונות של NIDCAP נועדו לתרום להבשלתו הנוירו-התנהגותית ולקדם את הקשר המוקדם בין ההורים לתינוקם המאושפז בפגייה.

הטיפול ההתפתחותי התומך הניתן בפגייה מציע מגוון התערבויות במטרה להפחית את הסטרס תוך הבנת שפת גופו והתייחסות לרמזים ההתנהגותיים הדקים ביותר של הפג. לכן יש הקפדה בפגייה על התייחסות נכונה לסביבה הפיזית – על-ידי שמירה על רמות נמוכות של אור ורעש בסביבה הקרובה של הפג. ההורים והצוות מתבקשים לשוחח בקול נמוך ושקט ולכבות טלפונים ניידים. כדי לצמצם את החשיפה לאור ישיר, מעמעמים את האורות בפגייה ומכסים את האינקובאטורים והעריסות בכיסוי בד.

כמו כן, לומדים הורי הפג אחיזה מרגיעה ועוטפת שלו. השיטה מעודדת את "מגע הקנגורו" - עור לעור - שבה ההורה מניח את הפג על גופו. הפגים שוכבים על מצע בד רך, אסופים בתוך כיס התוחם אותם בתנוחה רצויה. ההתערבויות הרפואיות מתייחסות באופן מקסימאלי למחזור הערות והשינה של הפג תוך דגש על הפחתת כאב. ההורים שותפים מלאים לטיפול בפג כבר מהשלבים הראשונים, בהתאם למצב הרפואי.

נושאים קשורים:  חדשות,  המרכז הרפואי "מאיר",  טיפול בפגים,  Newborn Individualized Developmental Care and Assessment Program,  הסמכה בינ"ל
תגובות
דר' מינה גורביץ
08.08.2013, 22:18

כל הכבוד לפגייה על הזכייה בהסמכה של "פגייה תומכת התפתחות" אך מה קורה ביום שלאחר השחרור מהפגייה? מה"חממה" בפגיה יוצאות האמהות עם התינוקות הזעירים שלהם לעולם האמיתי שבחוץ ושם הן מנסות למצוא דרכן ובזה נגמרת "האוירה תומכת ההתפתחות" כי בטיפות חלב אין הידע והיכולת לטפל בבעיות הספציפיות שמאפיינות את הפגים.
הלוואי והיתה תכנית המשך "תומכת התפתחות" גם מחוץ לפגייה!!!!