הרמב"ם, שכידוע היה רופא במקצועו, ידע להמליץ לפני 850 שנה: "בבוקר אכול כמלך, בצהריים כבן מלך ובערב כאביון". עתה קובעים חוקרים מהמרכז הרפואי "וולפסון" ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עמיתיהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאמתים את דבריו - באמצעות מחקר רפואי-מדעי.
עוד בעניין דומה
המחקר של פרופסור דניאלה יעקובוביץ’ - רופאה בכירה במרפאה לסוכרת ב-"וולפסון'" וחוקרת בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א, יחד עמיתה ב-"וולפסון" ובאותה הפקולטה ד"ר חוליו ויינשטיין - בוצע בשיתוף עם ד"ר מעיין ברנע ופרופסור אורן פרוי מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא פורסם בכתב העת Obesity.
לדברי פרופסור יעקובוביץ', "כשאנשים מנסים לרזות, הם סופרים קלוריות. אלא שלרוב אינם מודעים לעובדה שחילוף החומרים בגוף מושפע מהשעון הביולוגי. בשעות מסוימות ביממה המזון הופך לאנרגיה ואולם בשעות אחרות הוא הופך לשומן".
"לכן", הדגישה, "שעת האכילה משמעותית ביותר לדיאטה. במחקר שערכנו מצאנו יתרונות ניכרים כאשר הארוחה הגדולה ביום היא דווקא בבוקר, ולא בערב. כשהשווינו בין שתי האפשרויות, גילינו כי דיאטה ששמה דגש על ארוחות בוקר גדולה, מאיצה את ההרזיה, מפחיתה את רמות האינסולין, הגלוקוז והטריגליצרידים בדם למשך כל שעות היום. לתוצאות הללו משמעויות מרחיקות לכת לכל מי שמבקש לשמור על בריאותו".
במחקר השתתפו 93 נשים שסבלו מהשמנת יתר. כולן צרכו דיאטה בת 1,400 קלוריות ביום במשך 12 שבועות, אלא שמרכיבי המזון חולקו בצורה שונה: קבוצה אחת צרכה 700 קלוריות בארוחת הבוקר, 500 בצהריים ו-100 בערב, ואילו הקבוצה השנייה צרכה 200 קלוריות בבוקר, 500 בצהריים ו-700 בארוחת הערב. הארוחות הגדולות, בנות 700 קלוריות, כללו את אותם מרכיבים בדיוק לשתי הקבוצות.
הממצאים בנקודת הסיום היו מפתיעים בפסקנותם: הנשים שאכלו ארוחת בוקר גדולה, איבדו בממוצע כ-8 ק"ג ממשקלן וכ-7.5 ס"מ מהיקף המותניים. לעומתן, אלו שאכלו ארוחת ערב גדולה, הפחיתו רק 3.3 ק"ג ו-3.5 ס"מ בהתאמה.
"מצאנו שרמות ההורמון גרלין המווסת את תחושת הרעב, היו נמוכות משמעותית אצל הנשים שאכלו ארוחת בוקר גדולה", הסבירה פרופסור יעקובוביץ'. "פירוש הדבר: הן היו שבעות יותר, והחשק לנשנש במהלך היום היה נמוך יותר, בהשוואה לחברות הקבוצה השנייה".
גם במדדים בריאותיים מובהקים - ירידה ברמות האינסולין, הגלוקוז והטריגליצרידים בדם - נהנו הנשים שאכלו יותר בבוקר מיתרון ברור. חשוב מכך: הן לא סבלו מזינוקים ברמות הסוכר כמו אלו המתרחשים בדרך כלל אחרי ארוחות.
"ה'קפיצות' הללו, המעלות בבת אחת את לחץ הדם ואת העומס על הלב, נחשבות למזיקות אף יותר מרמת סוכר גבוהה שהיא קבועה לאורך זמן", אמרה פרופ' יעקובוביץ'. לדבריה, השיפור במדדים מקטין במידה ניכרת את הסיכון לכמה וכמה מחלות קטלניות, כמו מחלות לב, סוכרת, יתר לחץ דם וכולסטרול גבוה.
"חשוב לזכור", הוסיפה, "שכדי להגיע לתוצאות מיטביות ולשפר את המשקל והבריאות הכללית, יש לצרוך את המזונות הנכונים בזמן הנכון". היא מציעה, בין השאר, "לחדול מן ההרגל המזיק של נשנוש לעת לילה": "אכילה בהיסח הדעת מול מסך המחשב או הטלוויזיה - בעיקר בשעות הערב המאוחרות - תורמת רבות למגפה העולמית של השמנת היתר ולשלל המחלות המסוכנות שהיא מביאה בעקבותיה".