כתב העת BMC Medicine פירסם בגליון שיצא לאור ב-29 באפריל תוצאות מחקר שנעשה במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה ובפקולטה לרפואה של הטכניון, בו נמצא כי במודל של חולדות תקופת הנקה קצרה יותר השפיעה משמעותית על התפתחות הגורים. המחקר העלה כי גורים שינקו זמן קצר יותר היו ארוכים ובוגרים יותר מבחינה התפתחותית, לעומת גורים שינקו במשך זמן ממושך, שהיו קצרים יותר ובוגרים פחות.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בידי פרופסור זאב הוכברג וד"ר יונתן קריספל, בשיתוף אורן כץ (אנדוקרינולוגיה ילדים) ודפנה בן-יוסף (מעבדה אנדוקרינית). הצוות בדק את השאלה כיצד משפיעות חוויות חיים מוקדמות על גדילתו והתפתחותו של האורגניזם הצעיר. החוקרים אומרים כי למרות שבמחקר השתמשו במודל של חולדה, יש לו השלכות גם על ילדים.
המחקר מצא, כי כאשר קיצרו את משך תקופת התינוקות על ידי קיצור משך ההנקה, גור החולדה גדל מהר יותר והיה גדול יותר בבגרותו, בהשוואה לאלה שלגביהם האריכו את משך ההנקה. תקופת תינוקות קצרה גרמה גם למבנה גוף רזה יותר, להבשלה ולהתבגרות מינית מוקדמת יותר בנקבות ובזכרים, ולפוריות יתר המתבטאת במספר ולדות גדול יותר. תכונות אלו עוברות לדורות הבאים – ובמפתיע: תכונה זאת מועברת מדור לדור באמצעות האבות ולא האמהות.
ההסבר שנתנו החוקרים: החולדה הצעירה שחשה כי היא גדלה לעולם בלתי בטוח, מפתחת אסטרטגיה שמטרתה להתרבות מהר – כדי לפזר את הגנים שלה.
עוד ציינו החוקרים כי גישת "תולדות החיים" (Life-history) יוצאת מתוך ההנחה שאירועים מרכזיים בחיי הפרט נקבעים בידי מנגנון הברירה הטבעית וזאת כדי שתושג המטרה העיקרית: העמדת צאצאים-שורדים רבים ככל האפשר. מסלול התפתחות הפרט (בן-אדם או בעל-חיים) ודפוסי הרבייה שלו, נקבעים על-ידי קשת רחבה ומורכבת של גורמים רבים. ביניהם סביבתיים וגנטיים. כך גם לגבי דפוסי הרבייה.
המחקר התמקד בהשפעת המעבר מתינוקוּת לילדוּת, המתבטא בגמילה מהנקה. הגמילה היא שלב קריטי, הסבירו פרופסור הוכברג וד"ר קריספל, בו הפרט נתון במקרים רבים במצוקה תזונתית ובסכנה קיומית. שלב זה מלווה בהפסקה או החלשה של ההגנה ההורית ובקפיצת מדרגה ברמת העצמאות של הפרט.
בהנחה שהגמילה מהנקה היא שלב משמעותי המשפיע על התפתחותו העתידית של הפרט, בדקו החוקרים את השפעתו על חולדות - על הגור ועל צאצאיו, ארבעה דורות קדימה. בעוד גיל הגמילה היה המשתנה הבלתי תלוי, המשתנים התלויים היו: אורך הגוף, BMI, התפתחות גופנית של איברים שונים והתבגרות מינית.
בין הממצאים העיקריים:
- חולדות "מקדימות" (שנגמלו מוקדם) התפתחו מהר יותר מחולדות "מאוחרות" או "רגילות". ה"מקדימות" היו רזות וארוכות יותר מה"מאחרות", שהיו כבדות משקל אבל קצרות יותר באורך גופן.
- חולדות "מקדימות" מתפתחות מהר יותר (הופעת פרווה, פקיחת העיניים ועוד). אצל הנקבות ה"מקדימות" הייחום מוקדם יחסית, ואצל זכרים "מקדימים" האשכים גדלים מוקדם יותר.
- בהשפעה רב דורית (עד 4 דורות), הביאו צאצאי החולדות ה"מקדימות" לעולם יותר גורים בכל המלטה, שהיו כבדים יותר.
פרופסור הוכברג הדגיש: "אף שהמחקר השתמש במודל החולדה, יש לו השלכות משמעותיות ומעניינות גם על ילדים". במחקר קודם בילדים נמצא שילדים נמוכי קומה עברו משלב התינוקות לשלב הילדות בגיל מאוחר יותר מאשר ילדים גבוהי הקומה.