הריון

דיכאון בהריון – מה עושים?

סקירה לגבי הטיפול בדיכאון במהלך ההריון – המידע בספרות מועט ואינו עקבי

דיכאון במהלך ההיריון זכה במהלך השנים לתשומת לב פחותה מזו שזכה לה דיכאון לאחר לידה – בין השאר עקב מחשבה בלתי מבוססת שהריון הינו בעל השפעה "מגינה" מפני דיכאון.

שיעור הדיכאון בקרב נשים הרות דומה לזה שנראה בקרב נשים שאינן הרות. סקירת ספרות סיסטמטית מצאה שיעור של 14.5% לגבי דיכאון, ושיעור של 7.5% לגבי דיכאון מג'ורי. גורמי הסיכון לדיכאון במהלך ההריון דומים לאלו שנמצאו לגבי דיכאון לאחר לידה – דיכאון בעבר, חסר תמיכה חברתית, הריון בלתי מתוכנן, מעמד סוציואקונומי נמוך, אלימות במשפחה, רווקות, חרדה וארועי חיים מעוררי דחק.

הריון (אילוסטרציה)

הריון (אילוסטרציה)

דיכאון במהלך ההריון משפיע על תוצאות ההריון, ומגביר את הסיכון ללידה מוקדמת, דיכאון לאחר הלידה ותסמינים בילוד. התוצאות לגבי הסיכון למשקל לידה נמוך אינן חד משמעיות. מחקר שבוצע לאחרונה שהשווה בין דיכאון בלתי מטופל לטיפול ב-SSRI מצא כי דיכאון בלתי מטופל קשור בקצב גדילה איטי יותר של העובר. מחקר אחר מצא קשר בין דיכאון במהלך ההריון לבין עיכוב התפתחותי. אולם, מחקרים אלו הינם בעלי מגבלות מהותיות – כגון התבססות על דיווח עצמי לגבי דיכאון. מחקר אחר בו הערכת קיום דיכאון היתה אוביקטיבית יותר לא הדגים ממצאים דומים.

נוגדי דיכאון חוצים את השליה, ומגיעים לדמו של העובר. קשה לבחון את השפעתם על העובר שכן קיימים גורמים משפיעים נוספים (confounding factors) כגון הדיכאון עצמו וחומרתו, המצב הסוציואקונומי, עישון ושימוש בחומרים ממכרים ותחלואה גופנית ונפשית נוספת. בנוסף במחקרים רבים המידע לגבי ההתמדה בטיפול מועט. במחקרים שונים נמצא קשר בין טיפול בנוגדי דיכאון להפלות, עיכוב בגדילה, לידה מוקדמת ומומים עובריים, וכן השפעות על התפתחות הילוד בהמשך.

השפעתם של טיפולים כנגד דיכאון שאינם תרופתיים (פסיכוטרפיה, bright light therapy ו-ECT) על ההריון אינה ידועה.

לאור העדר מידע מספק, והעדרה של תשובה "נכונה" לגבי הטיפול בדיכאון במהלך ההריון – הטיפול הינו סבוך ביותר. המלצותיה של עורכת הסקירה כוללות התייחסות לשלבי ההריון השונים במקום התייחסות להריון כמקשה אחת, הצעה של טיפולים שאינם תרופתיים, שיחה עם המטופלת והתומכים בה במהלך ההריון (בן זוג, בני משפחה) לגבי הסיכון והתועלת שבטיפול, תכנון מוקדם של טריגרים לתחילת טיפול או לשינוי שלו (למשל – הופעת הפרעה בשינה או מחשבות אובדניות), קיום שיחות עם המטופלת לגבי הסיכון לעומת התועלת בטיפולים שונים בשלבים שונים (כולל הכרה במגבלות הידע המחקרי). במידה ומטפלים בטיפול תרופתי עדיף להשתמש בתרופה יחידה במידת האפשר, ולהימנע במידת האפשר מחשיפה לנוגדי דיכאון בטרימסטר הראשון, ובעיקר מחשיפה משולבת לנוגדי דיכאון ובנזודיאזפינים (אם כי ניתן להשתמש בבנזודיאזפינים במינונים נמוכים לפי הצורך עד לתחילת פעולתו של טיפול בנוגדי דיכאון במסגרת טיפול בחרדה). אין להפסיק טיפול בנוגדי דיכאון בבת אחת. מומלץ לטפל עד להשגת רמיסיה, אך לא מומלץ להפסיק את הטיפול לפני הלידה בשל הסיכון להופעת דיכאון לאחר לידה.

ערכה: דר' ורד פרכטר
מקור:

Chaudron, Complex Challenges in Treating Depression During Pregnancy, Am J Psychiatry. 2013 Jan 1;170(1):12-20.

נושאים קשורים:  הריון,  דיכאון,  חרדה,  SSRI נוגדי דיכאון,  מחקרים
תגובות