דיכאון

קטאמין יעיל כטיפול מיידי קצר טווח לדיכאון דו-קטבי עמיד לטיפול

במחקר זה חזר על עצמו שיפור מיידי קצר טווח בסימפטומי דיכאון עמיד לטיפול בעקבות טיפול בקטאמין בקרב סובלים מהפרעה דו-קטבית

07.08.2012, 09:32

ממצאיהם של מחקרים קליניים ופרה-קליניים מצביעים על המערכת הגלוטמאטרגית כאחת ממערכות המטרה העיקריות לטיפול נוגד דיכאון. השפעה נוגדת דיכאון וחרדה של קטאמין, אנטגוניסט של רצפטור לגלוטמאט מסוג NMDA, נמצאה בכמה מחקרים שנערכו בקרב מטופלים הסובלים מדיכאון מג'ורי עמיד לטיפול, וכן במחקר שנערך בקרב מטופלים הסובלים מדיכאון כחלק מהפרעה דו-קטבית. ההשפעה הייתה מהירה, נראתה תוך כמה שעות, ונמשכה ימים אחדים.

דיכאון (אילוסטרציה)

דיכאון (אילוסטרציה)

מחקר זה נועד לשחזר את ממצאיו של מחקר קודם שהדגים ירידה מהירה קצרת טווח בתסמיני הדיכאון בעקבות טיפול חד-פעמי בקטאמין. נכללו משתתפים מאושפזים, בני 18–65, הסובלים מהפרעה דו-קטבית ונמצאים במהלכה של אפיזודה דיכאונית ממושכת. כל המשתתפים טופלו ב-Lithium או ב-valproate, ללא טיפול פסיכוטרופי נוסף. המשתתפים קיבלו שני טיפולים בהפרש של שבועיים. באחד מהם טופלו בקטאמין (0.5 מ"ג לק"ג משקל גוף, בהזרקה תוך ורידית) ובשני טופלו בסליין. סדר הטיפולים נקבע אקראית. המשתתפים נבדקו 60 דקות לפני הטיפול, 40, 80, 110 ו-230 דקות לאחר הטיפול וכן 1, 2, 3, 7, 10 ו-14 ימים לאחר הטיפול. המדד העיקרי היה מדד MADRSי(Montgomery-Ashberg Depression Rating Scale) – הציון במדד זה נע בין 0 ל-60 (ציון נמוך מ-6 הוא תקין, ציון גבוה מ-20 מעיד על דיכאון בחומרה בינונית וציון מעל 34 מעיד על דיכאון חמור).

נכללו 15 מטופלים בגיל ממוצע של 46.7±10.4 שנים, שמשך מחלתם 30.6±11.2 שנים, ומשך האפיזודה הנוכחית 20.9±27.5 חודשים. 14 עברו טיפול בקטאמין בפועל, ו-12 עברו טיפול בפלסבו. 11 מטופלים השלימו את שני השלבים.

החל מ-40 דקות לאחר הטיפול ועד 3 ימים לאחריו נמצא פער מובהק ומשמעותי בסימפטומי הדיכאון בין טיפול בקטאמין לטיפול בפלסבו. בהגדרת תגובה לטיפול כירידה של 50% במדד MADRS, נמצאה תגובה אצל 64% מהמשתתפים 40 דקות לאחר טיפול בקטאמין, אצל 50% 230 דקות לאחר הטיפול ואצל 43% לאחר יום, לעומת אף אחד מהמטופלים בפלסבו. בהגדרת רמיסיה כירידה לציון נמוך מ-10 במדד MADRS, נמצאה רמיסיה אצל 7% מהמשתתפים לאחר 40 דקות, אצל 36% מהמשתתפים לאחר 230 דקות ואצל 29% מהמשתתפים לאחר יום, לעומת אף אחד מהמטופלים בפלסבו.

תופעות הלוואי העיקריות היו תחושת ריחוף ("feeling “woozy” or “loopy), עייפות, ישנוניות, פגיעה קוגניטיבית, פחד, חרדה, בחילה, סחרחורת, תחושה משונה, ערפול ראייה או כאב ראש. 80 דקות לאחר הטיפול לא נמצא הבדל בין טיפול בקטאמין לפלסבו מבחינת תופעות הלוואי.

מגבלות המחקר הן מספר משתתפים קטן ומהלך מחלה ממושך שכלל טיפולים רבים בעבר, כך שלא בהכרח אפשר להסיק מתוצאותיו לגבי כלל הסובלים מדיכאון כחלק מהפרעה דו-קטבית.

החוקרים מסכמים כי התוצאות מאשרות תוצאות קודמות לגבי השפעה מהירה נוגדת דיכאון של קטאמין, ותומכות בהשערה כי רצפטורי NMDA הם מטרה לטיפול נוגד דיכאון מהיר ויעיל.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Zarate et al.; Replication of Ketamine’s Antidepressant Efficacy in Bipolar Depression: A Randomized Controlled Add-On Trial, Biol Psychiatry. 2012 Jun 1;71(11):939-46

נושאים קשורים:  דיכאון,  קטאמין,  גלוטמט,  NMDA,  מחקרים,  הפרעה דו-קוטבית
תגובות
ד"ר מרונה לורברבלט
07.08.2012, 17:08

יש בעיה בהערכת MADRS שעה או שעתיים אחרי טיפול, משום שיש שם שאלות המתייחסות לשינה או תאבון וירידה במשקל. אלו פרמטרים שלא ניתנים להערכה בהפרש של שעות.
על כל פנים, נתונים מעניינים.