דעות

תרומת תביעות רשלנות רפואית לבטיחות החולה

על אף הטענה כי תביעות רשלנות רפואית מובילות להליך של "רפואה מתגוננת", חשוב לזכור כי תביעות אלו הובילו לחשיפת תקלות רבות ולצמצום הנזקים הנגרמים לחולים כתוצאה מטעויות ניתנות למניעה

ד''ר אבי רובינשטיין
ד''ר אבי רובינשטיין

עד כמה תביעות רשלנות רפואית תורמות לבטיחות הטיפול שמקבל החולה ולאיכותו? סוגיה זו נדונה לא פעם, והיא זוכה להתייחסות של עורכי דין, של רופאים, של מנהלי מוסדות רפואיים ושל חברות ביטוח.

חברות הביטוח והממסד הרפואי טוענים כי התביעות גוררות הליך הפוך של "רפואה מתגוננת", המאלץ את הרופאים להתייחס לחולה כאל תובע פוטנציאלי ולהפנותו לסדרה מיותרת של בדיקות וטיפולים, כל זאת כדי למנוע תביעות נגדם. הלכה למעשה, ובכך מודים הרופאים, תורמות התביעות ברשלנות רפואית להגברת בטיחות החולה באמצעות העלאת המודעות לנושא וחשיפת כשלים וליקויים במהלך הטיפול הרפואי. ניירות עמדה והנחיות של האיגודים ברפואה עודכנו גם הם בעקבות פסיקת בתי המשפט.

בשנת 1999 פורסם לראשונה ב-NEJM תחת הכותרת "To Err Is Human", כי בארה"ב מתים בבתי החולים בלבד עד כ-100,000 אנשים בשנה כתוצאה מטעויות רפואיות שניתן היה למנוע. מדובר במספרים מדאיגים, הגבוהים ממספר המתים מדי שנה מתאונות דרכים או מסרטן שד. על סמך נתונים אלה הגיע אז משרד הבריאות בישראל למסקנה כי כ-2,000 אנשים מתים בישראל מדי שנה בעקבות טעויות רפואיות ניתנות למניעה בעבודת הרופא או האחות. לאחרונה חשף ד"ר יהודה כרמלי ראש היחידה למניעת זיהומים במשרד הבריאות נתון עדכני, ולפיו " 4,000 חולים נפטרים בעקבות זיהומים שרכשו בבתי חולים, וההערכה היא שאפשר היה להציל לפחות 1,000 מהם."

תרומה מרכזית של תביעות רשלנות רפואית לבטיחות החולה היא התפתחות היחידות לניהול סיכונים ברפואה, הקיימות כיום בכל מוסד רפואי בארץ ובעולם. מעניין לדעת, כי המושג "ניהול סיכונים ברפואה" נולד דווקא בחברות הביטוח, המבטחות את הרופאים. מטרתן המוצהרת הייתה כלכלית, משמע הפחתת מספר התביעות ברשלנות לשם הקטנת הסיכון הכלכלי שלהן. אולם, האמצעי להגשמת היעד הוא צמצום הנזקים הנגרמים לחולים כתוצאה מטעויות ניתנות למניעה, וזאת באמצעות הגברת בטיחות החולה. ניהול הסיכונים מבוסס על חובת הדיווח של הצוות הרפואי על תקלות שהתרחשו בטיפול. הכוונה אינה ענישה ואף לא טיפול במקרה הפרטני, אלא שיפור הבטיחות במתן הטיפול הרפואי באמצעות הפקת לקחים והטמעת שינויים.

לאחרונה התריע דו"ח מבקר המדינה על תופעה של טיוח ותרבות של הימנעות מדיווח על אירועים חריגים. ידוע כי גם ראשי המערכות הרפואיות וקברניטי חברות הביטוח מעלים על נס את תרומת התביעות לקידום בטיחות החולה, בד ובד יש לומר, עם צעקתם בנושא "הרפואה המתגוננת". באחרונה התבטא בכיר באיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה כי "ברוב המקרים, אנו חייבים להודות על האמת, הבטיחות עלתה גם בעקבות התביעות ופסקי הדין. אם אנחנו נגיד שזה לא נכון נעשה שקר בנפשנו". ואכן, המגמה להגביר את בטיחות החולה באמצעות ניהול סיכונים השתרשה כל כך, עד שהיא כבר נלמדת בבתי הספר לרפואה כחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים.

כיום חולה לא נכנס לחדר הניתוח, אלא אם סומן האיבר הזוגי העתיד להינתח בעט לא מחיק והסימון נערך בזמן שהחולה ער ומאשר שזהו אכן האיבר החולה המיועד לניתוח

דוגמה אופיינית לטעויות ניתנות למניעה היא ניתוח או חלילה כריתה של האיבר הזוגי הלא נכון. התמורות שחלו בניהול הסיכונים בעניין זה הובילו לכך שכיום חולה לא נכנס לחדר הניתוח, אלא אם סומן האיבר הזוגי העתיד להינתח בעט לא מחיק והסימון נערך בזמן שהחולה ער ומאשר שזהו אכן האיבר החולה המיועד לניתוח. דוגמאות רבות אחרות ניתן למצוא בטעויות במתן תרופות. היום קשה להאמין שאמפולות לשימוש תוך ורידי כמו KCL ו-NACL היו דומות להפליא מבחינה חיצונית, וכתוצאה מכך טעויות קטלניות התרחשו כשהצוות הרפואי התבלבל ביניהן. עניין כה בסיסי זה טופל רק לפני עשור או שניים כשהאמפולות הורחקו זו מזו, נצבעו באופן שונה וסומנו באופן בולט על מנת להבטיח שתקלות דומות לא יישנו.

דוגמה בולטת אחרת לתרומת התביעות ברשלנות רפואית לבטיחות ברפואה ניתן למצוא בשיפור מתמיד ברישום הרפואי הנערך במהלך הטיפול . מובן כי הרישום הוא אבן יסוד בעשייה הרפואית ויש לו חשיבות מכרעת בטיפול ראוי בחולים. בעבר הנורמות היו שונות, ונמצא כי לפסיקת בתי המשפט – השומרים בעקיפין על בטיחות החולה – תרומה חשובה לבטיחות החולה בכל הנוגע לחובה לערוך רישומים רפואיים מסודרים. לדוגמה, פסק דין של משרדנו, ת"א (מחוזי י-ם) 3169/01 בעניין המנוח בורנשטיין ז"ל, הוביל לשינוי מהותי של דפי המעקב, הטיפול וההשגחה במחלקת ההתאוששות לאחר ניתוח, כך שהצוות הרפואי הניגש לראשונה לחולה יקבל מידע ראוי ומלא על מצבו גם בשעות שקדמו לבואו.

שינויים אלה ואחרים בנוהלי הטיפול הרפואי הוטמעו על ידי חברות הביטוח באמצעות ניהול הסיכונים ברפואה. זאת, בתגובה לתביעות ברשלנות רפואית אשר הובילו לחשיפת תקלות ופגמים דומים בבטיחות החולה.

* שותף במשרד עוה"ד ד"ר א.רובינשטיין-ש.יקירביץ, המתמחה ברשלנות רפואית ונזקי גוף. מומחה לנוירוכירורגיה.

נושאים קשורים:  דעות,  בטיחות החולה בטיפול,  תביעת רשלנות רפואית,  רפואה מתגוננת
תגובות
דר' יהודה ברק
26.06.2012, 22:35

אין ספק שחל שיפור ברצינות שבה לוקחים הרופאים את הרשומה הרפואית וטוב שכך. עדיין מי יהיה זה שיבדיל בין שיפור מצב הרפואה בעזרת שוט התביעה המשפטית לבין משפטים שהתביעה בהן אין בינה לבין האמת ולא כלום? מי יחליט? עו"ד רובינשטיין? תמהני.

נועם
27.06.2012, 08:32

בנושאים מסוימים (כגון צבעים שונים לאמפולות שונות) אכן חל שיפור, או מתן דם למשל.
עם זאת רוב התביעות אינן על נושאים אלו והמטוטלת נעה בקיצוניות לצד השני.
אחד משיאי האבסורד הוא תביעתו של חולה שחתם על סירוב אישפוז כנגד הרופאים במיון שהמליצו לו להישאר, והאבסורד הוא שגם זכה בתביעתו המטופשת...

אלון קהתי
27.06.2012, 12:26

ד"ר נועם הנכבד

אתה מכנה את תביעת החולה שסירב לאישפוז כתביעה שהובילה ל"אחד משיאי האבסורד" ועוד מוסיף אתה ומכנה את התביעה כ "תביעה מטופשת".
להזכירך, לפי דבריך לפחות, התביעה התבררה בבית המשפט והתובע זכה למרות האבסורד שבתביעתו המטופשת.
הייתי מצפה מרופא ומכל אדם להתנסח ביתר נימוס לגבי פסק דין של שופט.
מותר לבקר שופט אך לא להשתלח.

אלון קהתי
27.06.2012, 11:59

הכותב "נועם" מכנה תביעה של חולה שסירב להתאשפז, נגד רופאי המיון כתביעה אבסורדית ומטופשת.
האם נועם היה שם?האם יודע הוא מה נאמר לחולה טרם סירובו להתאשפז?האם היה עד שמיעה לדברי הרופאים מדוע על החולה להתאשפז? האם ידוע לנועם אם הרופאים פרטו באוזני החולה את הסכנות באי אישפוז?
הכותב נועם שכח או אולי לא יודע כלל, כי חוק זכויות החולה דורש מהרופא המטפל לקבל לפני התחלת הטיפול את "הסכמתו מדעת" של המטופל אך כדי שהחולה יוכל להסכים או לסרב לקבלת הטיפול או האישפוז, החוק עצמו קובע כי לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע".החוק מפרט מה חייב להיות במידע הנמסר לחולה כגון, מה האבחנה המשוערת, מה הסכנות באי טיפול,מה תהליך הטיפול ומטרתו,מה הסיכונים וכולי.
ברור שללא מסירת כל המידע הזה, אין ערך להסכמת החולה או לסירובו לטיפול המוצע שכן אינם מדעת.
מאחר ומר נועם לא היה שם, אינו יודע מה נמסר ומה לא נמסר לחולה, הרי שלא ניתן לדעת אם תביעת החולה היא מטופשת כדברי נועם, או שאולי קביעתו של נועם היא המטופשת שכן הוא מזדרז להגיב ללא ידיעת העובדות כלל.
על זה כבר נאמר "חכמים היזהרו בדבריכם".

זאב בן חיים
27.06.2012, 20:46

שלום רב לעמיתים
כל דברי דר' אבי רובינשטיין אמת אחת כולה.מה רע בשינויים שהתרחשו? העולם משתנה והחברה שלנו משתנה.עולם הרפואה הוא חלק בלתי נפרד מעולם התרבות וממושגי החברה בה אנו חיים ולכן גם הוא משתנה בהתאם.ואולי לאט מידי?!הרופאים חיים עדין בעולם המושגים של העבר אבל, המציאות טופחת על פניהם ואין להם ברירה אלא להתנהג בהתאם לשינויי המציאות.לו הרופאים היו 'פחות' רופאים ויותר משפטנים ותנאי עבודה כפי שבית המשפט רוצה(חולה אחד מול רופא אחד וכל הזמן שבעולם)לעורכי דין העבודה הייתה פחותה!אבל מה לעשות? רופאים לומדים קודם רפואה ורק אחרי כן משפטים!!! טרם הכרתי עורך דין שלמד קודם משפטים ואחרי למד רפואה!!
לו רופא(המטפל בנפשות) היה מטפל בחולה בודד כפי שמשפטן(עוד לא שמעתי שטיפול משפטי קלוקל הרג לקוח) מטפל בלקוח בודד-נושא הרשלנות הרפואית לא היה עולה לסדר היום הציבורי!!
"סתם רופא במערכת"

פנימאי
27.06.2012, 23:26

הכותב "אלון קהתי" מכנה את קביעתו של נועם "קביעה מטופשת" - ואני קובע - אלון קהתי שכח, או שמעולם לא ידע, שכאשר אנחנו חיים בחברה לחוצה, אלימה, דורשת תשובות מיידיות, לא יודעת לחכות - איננו יכולים לדרוש מהרופאים/ות להתנהג כאילו הם באיזור סטרילי, ובמשרד ממוזג
דרישות המערכת המשפטית הם רפואה תאורטית, ברמה "אירופאית" או "אמריקאית", לפי איזה guidelines שנכתבו בארץ אחרת ע"י רופאים שמתחשבים באמצעים טכניים וכלכליים כל כך שונים.
כל ישראלי שביקר בחו"ל השתאה לא פעם להתנהגות הקהל בציבור - עמידה בתור, שיחה בטונים נמוכים, דיבור אל בעל תפקיד בגוף שלישי
במפגשי רופא חולה בישראל... כאשר החולה נכנס למרפאה שלא בתורו ודורש התייחסות מיידית כיוון שלדעתו הוא "עומד למות", ואתה הרופא כועס, אבל חושש, אולי באמת יקרה לו משהו, ואז יבוא עו"ד רובינשטיין ויטען "מדוע לא ביצעת אק"ג מיידי"? "כמה קשה היה ללכת לקצה המסדרון עם החולה, לעלות קומה אחת, לפנות את כל הממתינים בתור, להתנצל בפניהם, להשכיב את החולה על המיטה, וכיוון שהאחות עסוקה, לבצע בעצמך את האק"ג, ואז בקלות, כל כך בקלות, הייתה מאבחן את צניחות מקטע ST בחיבורים האחוריים...."
וכיוון שאתה חושש, אתה תצא, ותטפל בחולה הצועק, שעכשיו מחייך, כי הוא זכה בתשומת לבך, ואז הוא מבקש "אישור מחלה" למילואים...
וכמוהו יש רבים רבים,
וכולם מקבלים שירות רפואי מיידי, מעולה, מפחד "שוט המשפט"
האם מישהו קבע אי פעם זכויות לרופא?

אלון קהתי
28.06.2012, 08:36

פנימאי יקר
לא השתמשתי במילה מטופשת כדי לפגוע, אלא רק ציטטתי מדברין של נועם, שקבע שהתביעה מטופשת למרות שהתקבלה עי בית המשפט.
איני נכנס לויכוח באם החוק צודק, נכון, יפה וכולי אך חוק הוא חוק והוא חל גם עך רופאים.
הקביעה שהתביעה מטופשת גם אחרי שזכתה בבית המשפט אומרת בעצם שפסק הדין הוא מטו... לכך איני יכול להסכים.
ניתן לבקר שופט בדרך מקובלת או לערער אך לחלק ציונים לבית המשפט, אין זה מתפקידינו.

מיכל
22.11.2012, 18:30

מצאתי גם דוגמאות להרבה תביעות רפואיות שנדחו, למרות שהתובע היה משוכנע בצדקתו, באתר הבא:

תביעות רפואיות